חן ואח' נ' וינרוט ואח'

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 01.10.13.

בדיון שהתקיים בפני בתאריך 06.08.13, ניתנה לנתבעת אפשרות להגיב בכתב לטענות התובעים ולהתייחס למסמכים שהוגשו מטעמם, 10 ימים מהמועד בו ישלחו אליה המסמכים.

בתאריך 03.09.13 הגישה הנתבעת בקשה לפיה היא מבקשת לקבל עותק ברור של התמונות שהגישו התובעים על מנת להתייחס לטענותיהם, מאחר ולטענתה התקשתה להבין את הנראה בתמונות שעה שדובר היה בתמונות שצולמו "בשחור לבן". בתגובה לבקשה, הורתי לתובעת לסכם טענותיה על סמך החומר הקיים תוך 10 ימים. משלא הוגשו טענות הנתבעת, ניתן פס"ד בהסתמך על החומר הקיים, בתאריך 01.10.13.

בתאריך 07.10.13 הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין. במסגרת הבקשה נטען כי ההחלטה מתאריך 03.09.13 הומצאה לידיה ב-30.09.13 כך שלא היה בידיה זמן מספיק להגשת טענותיה.

בהחלטה מיום 07.10.13 אפשרתי לנתבעת להשלים טענותיה והורתי על עיכוב ביצוע פסק הדין.

בהתאם להחלטתי, הגישה הנתבעת מסמך המפרט את טענותיה, חוו"ד גאומורפולוג, מכתבים ותצהירים שונים. בעניין זה יצוין כי לא הותר לנתבעת להביא ראיות נוספות בשלב זה, אלא לסכם את טענותיה בלבד ועל כן, אין מקום להתייחס למסמכים הנוספים שהוגשו.

אשר לטענות הנתבעת, מעיון בהן עולה כי אין המדובר בטענות חדשות, אלא בפירוט והרחבת הטענות שנטענו בכתב ההגנה. כך בנוגע למצב הגינה- הטענות בעניין הצפות מים ושקיעת הקרקע, נדונו במסגרת פסק הדין ונדחו, כך שאין מקום להתייחס בשנית לטענות אלו. יודגש כי עיקר הפיצוי הוענק לתובעים בשל הנזק לנוי והגינה (31,500 ₪ מתוך 32,700 ₪) ועל כן, אין בטענות שהועלו בנוגע למצב המושכר כדי לשנות את התוצאה הסופית.

כמו כן, מעיון בתמונות שהגישה הנתבעת בתמיכה לטענותיה עולה, ראשית, כי הנתבעת נהגה בחוסר תום לב בבקשתה לקבל תמונות ברורות יותר שעה שהיו ברשותה תמונות בצבע .

שנית, עולה כי מרבית התמונות, צולמו ע"י התובעים וצורפו לכתב תביעתם, כך שעמדו בפני בעת מתן פסק הדין.

בהתייחס לתמונות שצולמו לאחר עזיבת השוכרים את הנכס, מדובר בתמונות שצולמו בחודש מרץ 2013, ככל הנראה על מנת להוכיח שהתובעים לא שיפצו את הגינה לאחר עזיבת הנתבעות. לטענת התובעים, השיפוץ החל בחודש מאי, כך שהתמונות אינן רלוונטיות. טענת התובעים נתמכת בידי עדות המתווך, מר שמוליק לוי, אשר מסר בדיון שהתקיים בתאריך 06.08.13 כי רק עתה הסתיים השיפוץ וכן בידי תמונות וראיות נוספות שהוגשו מטעם התובעים המעידות על השיפוץ שנעשה על ידם. מעבר לכך, לא מצאתי קשר בין הפיצוי שנפסק לתובעים בגין הזנחת המושכר לבין השיפוץ שנעשה או שלא נעשה על ידם. הפיצוי נקבע בהתאם להערכת המומחה מטעם התובעים ובהעדר ראיות סותרות מצד הנתבעות ולא בהתאם לחשבוניות המעידות על השיפוץ שנעשה.

אשר לטענות בנוגע למחלת אב המשפחה המנוח ועיסוקו טרם פטירתו – אלו הובאו בתמיכה לטענת הנתבעות, כי עקב מצבו הבריאותי של האב, לא עזבו את הבית למרות מצבו המוזנח. מאחר ולא התייחסתי בפסק הדין לטענות התובעים לפיהם העובדה כי הנתבעים המשיכו להתגורר בבית, מעידה על מצבו התקין, אין רלוונטיות לטענה.

בנוגע לטענות הנוגעות לצריכת המים של הנתבעות- נטען ע"י הנתבעת כי חשבונות המים מתאימים ל-4 נפשות, כאשר בפועל התגוררו 3 נפשות בבית. ככל הנראה הטענה הועלתה על מנת להוכיח שנעשה שימוש נוסף במים, לצורך השקיית הגינה. טענה נוספת שהועלתה בהקשר זה היא כי הגינה הושקתה בשיטת מחזור מים אפורים. ראשית, בדיון שהתקיים בפני לא הועלו טענות אלו, אלא נטען כי מצב הקרקע מנע גידול וטיפוח צמחיה רגילה. שנית, אין די בראיות אלו בכדי לשנות מהקביעה לפיה הנתבעות הזניחו את הגינה וזאת בשל הממצאים החד משמעיים העולים מהתמונות שהוגשו, כמפורט בפסק הדין.

סיכומי הנתבעת אינם מצביעים על טענות נוספות שיש בהן לשנות ממסקנות פסק הדין. מה גם שבמסגרת פסק הדין נפסק רק חלק מהפיצוי המגיע לתובעים בשל מגבלת הסכום שניתן לפסוק בתביעות קטנות.

אשר על כן, דין הבקשה לביטול פסק דין, להידחות.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ד, 15 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: