חממי נ' שרעבי ואח'

פסק דין

בפני תביעת התובעת לפיצוי בגין נזקים שארעו לרכבה כתוצאה מתאונת שרשרת, בה היה מעורב רכב הנתבעים ורכב נוסף.

לטענת התובעת (באמצעות בתה אשר נהגה ברכב), בעת שנסעה במהירות מזערית וכהגדרתה: "גלישה כתוצאה מעומסי תנועה לפני מסילת רכבת" (סעיף 6 לכתב התביעה), התנגש רכב הנתבעים בחלק האחורי של רכבה והדף את רכבה לרכב שנסע לפניה (להלן:"רכב צד ג'") - מכאן התביעה. התובעת תמכה את תביעתה בחוות דעת שמאי, תמונות ומסמכים נוספים, אשר לאורם עותרת התובעת לחיוב הנתבעים בגין הנזקים שנגרמו לה על פי חוות דעת שמאי, לרבות בגין ירידת ערך, שכר טרחת שמאי ובנוסף בגין הפסדי הכנסה ועוגמת נפש, ובסך הכל 24,999.82 ₪.

בכתב ההגנה מטעמם טענו הנתבעים, כי הצטרפו לתאונה קיימת; לטענתם רכב צד ג' עצר בפתאומיות, רכב התובעת פגע בו מאחור ורכב הנתבעים אשר לא הספיק לבלום, פגע בחלק האחורי של רכב התובעת – "ללא הדיפה". הנתבעים טענו עוד כי אופי הנזקים ברכב הנתבעים תומך בגרסתם; כי הנתבעת 1 כבר שילמה את סכום ההשתתפות העצמית ולפיכך אינה חוששת מלקחת אחריות; הנתבעים גם דחו את ראשי הנזק האחרים בתביעה, לרבות רכיב הפסדי הכנסה ועוגמת נפש שלא נתמך בראיות, וכן טענו כי שכ"ט השמאי שנתבע הינו מופרז ובניגוד למקובל.

בדיון שהתקיים העידו מטעם התובעת: בתה של התובעת (שתקרא להלן לשם קיצור – "התובעת"), נהג רכב צד ג', עד מטעם התובעת אשר נסע ברכב יחד עם התובעת בקרות התאונה וסוכנת הביטוח של התובעת. מטעם הנתבעים העידה נתבעת 1.

התובעת חזרה על טענותיה וציינה כי היה מדובר ביום גשום; באשר לארוע התאונה טענה כי היתה במצב של עצירה מוחלטת, לפתע הרגישה חבטה מאחור, "שברה" את ההגה לכיוון שמאל כדי להמנע מפגיעה ברכב צד ג' שלפניה, אך לבסוף פגעה ברכב צד ג' עם החלק הימני קדמי של רכבה. לטענתה מיקום הפגיעה היה באזור וו הגרירה של רכב צד ג'. התובעת טענה גם כי היא אינה יודעת להעריך את המרחק שהיה מרכב צד ג', אך בטרם ההתנגשות ראתה את הרכב הנהוג על ידי נתבעת 1 "כשהיא למעשה הולכת להתנגש בי ובגלל זה שברתי את ההגנה שמאלה" (עמוד 1, שורה 14).

בחקירתה הנגדית עומתה התובעת עם טופס ההודעה מטעמה לחברת הביטוח (נ/1), שם כנטען, בניגוד לגרסתה הנ"ל, לא טענה כי היתה בעצירה מוחלטת. בשלב מאוחר, יותר הסתבר כי טופס זה מולא על ידי סוכנת הביטוח של התובעת. לגבי הבדלי הגרסאות בין האמור בכתב התביעה ובטופס ההודעה (נ/1) טענה כי היתה ב - "מעין גלישה לפני בלימה" (עמוד 2, שורה 3). התובעת לא ידעה לתת הסבר לאופי הנזקים שארעו לרכבה בשים לב לנזקים שארעו לרכב הנתבעים, שהינם נזקים קלים כנטען ורק חזרה על גרסתה.

נהג רכב צד ג' שהעיד מטעם התובעת, טען כי הבחין ברכב הנתבעים מחליק ומיד לאחר מכן הרגיש מכה ברכבו. עוד טען כי שמע את הבלימה, הסתכל במראה ופתאום שמע בום.

העד הנוסף מטעם התובעת טען אף הוא כי רכב התובעת היה בגלישה, לפתע נשמעה חריקת בלמים, רכב הנתבעים פגע בהם מאחור ולדבריו בגלל שהיה מרחק בינהם ובין רכב צד ג', התובעת הספיקה להסיט את ההגה שמאלה ולהתחמק כמה שניתן מהתאונה.

נתבעת 1 אישרה כי הכביש היה רטוב וטענה כי הגיעה לשיירה וראתה כי כל הרכבים עומדים לפני פסי רכבת; לטענתה, לא הספיקה לעצור לגמרי אך הגיעה למהירות אפסית ולכן פגעה קלות ברכב התובעת. לטענתה הצטרפה לתאונה קיימת, קרי לאחר שרכב התובעת כבר התנגש ברכב צד ג' אך הודתה כי לא ראתה את הפגיעה אלא רק ראתה כי רכב התובעת ורכב צד ג' קרובים: "לא ראיתי שהם פגעו אחד בשני" (עמוד 3, שורות 30-31).

במקרה דנן, בו אין מחלוקת כי אכן נפגע רכבה של התובעת, יש להכריע בין הגרסאות ולקבוע האם אכן התובעת נהדפה לרכבו של צד ג' כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעים, או שמא נתבעת 1 הצטרפה לתאונה קיימת, משמע לאחר פגיעת רכב התובעת ברכבו של צד ג'.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ראיתי הדגמות שביצעו הצדדים, עיינתי בתמונות שהציגו, ושמעתי את טענות ועדויות הצדדים בדיון שהתקיים בפני, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה.

גרסת התובעת מהימנה עלי וכך גם גרסת העד מטעמה, שהיה עימה ברכב. גם עיון בתמונות הנזק לרכבה וכן בתמונות הנזק לרכב צד ג' תומכים בגרסתה שכן הם מתיישבים עם טענתה כי הסיטה את ההגה שמאלה וכי עקב כך נפגע החלק הימני הקדמי של רכבה. אמנם, הנתבעת טענה בחקירתה כי היתה בעצירה מוחלטת בעוד שבכתב התביעה ציינה כי היתה במהירות מזערית, אך סתירה זו אינה מהותית בעיני, בשים לב לכך שבמהלך חקירתה הבהירה ענין זה, כאמור לעיל (עמוד 2, שורה 3 לפרוטוקול). מקובלת עלי גרסת התובעת כי רכב הנתבעים הדף אותה לרכב צד ג' ויכול שבשל היותו של הכביש רטוב כפי שאישרו כל העדים, עוצמת הפגיעה ברכב צד ג' בצרוף העובדה כי התובעת לא היתה בעצירה מוחלטת, הובילה לנזקים נשוא התביעה.

אמנם עיון בנ/2, תמונות הנזק ברכב הנתבעים, יכול לעורר שאלה הכיצד לנתבעים לא ארע נזק בעוד שהנזק העיקרי לרכב התובעת הינו בחלק הקדמי; זאת בנוסף לכך כי לרכב צד ג' נגרמו נזקים בסכום משמעותי, כפי שעולה מנ/3 – חוות דעת השמאי מטעם צד ג'. מכל מקום, בפני בית המשפט לא הוצגה חוות דעת כלשהי מטעם הנתבעים ובהיעדר גרסה אחרת לסתור, שכן גם נתבעת 1 טענה כי לא ראתה כי התובעת פגעה תחילה ברכב צד ג', אין בידי לקבל את הטענה כי הנזק שארע לרכב התובעת ולצד ג', אינו יכול להתיישב עם אופי פגיעת רכב הנתבעים, שעל פניו נראית קלה.

מבלי לפגוע באמור, אציין גם כי עיון בנ/3 (חוות דעת השמאי לנזקי רכב צד ג') עליו מסתמכים הנתבעים, מלמד כי עיקר הנזק לרכב צד ג' הינו בגין החלפת הטמבון האחורי; עיון בתמונות הנזק של צד ג' מלמד כי הנזק ארע בחלק השמאלי של הטמבון ועל פניו אינו נראה נזק חמור כפי שמנסים הנתבעים להציגו. יכול שבשל אותה פגיעה קלה ברכב צד ג' סבר השמאי שיש מקום להחליף את הטמבון ומכאן הנזק המשמעותי, כפי שטענו הנתבעים. לאור זאת, אינני מקבל את טענות הנתבעים בענין זה (עמוד 4, שורות 5-16), ואין בהן כדי לשנות את התוצאה אליה הגעתי כאמור.

יחד עם זאת, מצאתי לנכון ליחס לתובעת אשם תורם, שכן יכול שהתאונה היתה נמנעת כפי שארעה, לו שמרה התובעת על מרחק סביר מרכבו של צד ג'. התובעת לא יכולה היתה להצביע על המרחק שהיה בינה ובין רכב צד ג', ובנסיבות אלה על בית המשפט להסיק נתון זה, מתוך עדויות הצדדים והראיות שהוצגו. בשים לב לתוצאה, סביר בעיני כי המרחק שנשמר על ידי התובעת מרכב צד ג', לא היה מספיק. בשים לב לאמור מצאתי לנכון ליחס לתובעת אשם תורם בשיעור 30%.

באשר לסעדים, הרי שמעבר לנזקים על פי חוות דעת השמאי, הנזקים בגין הפסדי הכנסה לא הוכחו; לגבי שכר טרחת השמאי הרי שאני מקבל את טענות הנתבעים לפיהן מדובר בסכום החורג מהמקובל, בשים לב לנספחי כתב ההגנה ולנטען בסעיף 8.1 לכתב ההגנה, לפיו שכר טרחת שמאי ראוי הינו בגבולות 500 ₪.

לאור הנ"ל, אני קובע כי סכום הנזק שהוכח הינו 20,733 ₪ וממנו ובהתאם לקביעתי הנ"ל, יש לקזז 30% בגין אשם תורם.

לאור כל האמור אני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת, בתוך 30 יום סך 14,513 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 24.2.2009 ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, אני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, בהוצאות משפט בסך 1,500 ₪ שאם לא ישולמו בתוך 30 יום מהיום ישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים בדואר רשום.