חמידה נ' משרד הפנים ואח'

החלטה

1.העותר (המבקש) הגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים, עוד ביום 21.7.10, עתירה מינהלית שבה הוא מגולל ומפרט את מעמדו כתושב מדינת ישראל, אשר גדל והתחתן בישראל ורוב ילדיו נולדו בישראל. קובלנתו הינה כנגד החלטות המשיבים, ועתירתו היא כי בית המשפט יורה להם לבטל את החלטתם המסרבת להעניק לעותר שירותים, וכי עליהם להעניק לעותר כרטיס יוצא, אשרת כניסה לישראל, ככל תושבי המדינה, ויאפשרו לו לצאת מהארץ ולחזור לארץ, על סמך המסמכים הנ"ל, ככל תושבי המדינה, המחזיקים במעמד של תושבות קבע.

2. בנוסף לכך, ביקש העותר צו ביניים, כדי לאפשר את יציאתו מהארץ וכניסתו לארץ, עד להכרעה סופית בעתירה.

3.כעולה מהחומר בתיק, ואף מההחלטה שניתנה על ידי כשופט תורן, ביום י אלול תש"ע (20.8.10), המדינה לא הגישה תשובה מפורטת לעתירה וגם לא תגובה מלאה לבקשה למתן צו הביניים, והסתפקה – רק לאחרונה ממש – בתגובה כללית ביותר, תוך הסבר על הקושי לתת תשובה מפורטת במהלך הפגרה, ובמיוחד, עקב יציאתו לחופשה של אחד אנשי הפרקליטות המטפל בתיק.

4.כמו כן, טוענת המדינה, כי העותר אינו משתף פעולה עם הרשות, בניסיון לבחון את סוגיית הפרטים המדוייקים של האשרה מכוחה שוהה העותר בארה"ב (שם נולדו ילדיו). טענה אחרונה זו, הוכחשה על ידי העותר, בתגובתו.

5.מכל מקום, עמדת המדינה היא כי היא מסכימה להתיר את יציאתו של העותר מישראל, בכל עת, לצורך עבודתו בסעודיה. בכך, לדעת המדינה, "די כדי לבטל את חששו של העותר מפני פגיעה בפרנסתו" (סעיף 5 לתגובת המדינה מיום י"ב אלול תש"ע (22.8.10)).

6.אולם, ככל שמדובר בחזרתו של העותר לישראל או בכניסתו לישראל, המדינה אינה מוכנה להתחייב לכך, ומציינת, כי "אין בהגבלת כניסתו כדי להשפיע מהותית על אורח חייו, כפי שהיה נהוג עד כה" (סעיף 5 סיפא לתגובה).

7.המדינה גם הודיעה כי היא מוכנה לערוך לעותר שימוע, עוד בטרם יצא מישראל, כבר ביום 25.8.10. אולם, ב"כ העותר מציין, כי "ככל הנראה מדובר בשימוע סרק, שהמשיבים ינסו באמצעותו לתרץ את עמדתם".

8.עמדת העותר היא, כי יש לאפשר לו להמשיך לצאת מישראל ולהיכנס אליה, ככל תושב אחר.

9.לאחר שבחנתי את נסיבות המקרה, ולאור העובדה כי תשובת המדינה היא חלקית ביותר, ותשובה מטעמה, ביחס לפרטי העתירה, תינתן עד ליום 24.10.10, והדיון בעתירה בפני כב' השופט יורם נועם יתקיים ביום 14.11.10, ומאחר ולא מצאתי בתיק כל טענה של פגיעה של העותר בביטחון המדינה הגעתי למסקנת הביניים, כי מן הראוי להותיר את המצב הקיים, בכללותו, על כנו, ועל כן, יש להיענות לצו הביניים.

10.לפיכך, אני מורה בזה למשיבים, לאפשר הן את יציאתו של העותר מן הארץ והן את כניסתו לארץ, ולצורך כך, להנפיק עבורו כרטיס יוצא ואשרת חוזר, שתוקפם יהיה עד 14.11.10, יום הדיון בעתירה, מועד שבו על העותר להתייצב אישית בפני בית המשפט.

11.המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ד אלול תש"ע, 24 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

משה דרורי, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: