חמודי החזקות ופיתוח בע"מ נ' עומר ל. הנדסה אזרחית בניה ותשתיות בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה לעיכוב הליכים ולמתן ערובה להוצאות לפי סעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999, ו/או לפי לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ושהוגשה על ידי הנתבעים. לאחר שבחנתי את הבקשה, התגובה והתשובה לה, על נספחיהן אני סבור כי יש לקבל את הבקשה ולגבי סך 15,000 ש"ח, ואלו נימוקי:

סעיף 353א' לחוק החברות קובע כי:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן לערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

מלשון הסעיף עולה כי לבית המשפט נתון שיקול הדעת באם להיעתר לבקשת נתבע, להורות כי חברה תיתן ערובה לתשלום הוצאותיו אם יזכה בדין וזאת בכפוף לכך, שמדובר בחברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת, לבקשת הנתבע, ואלא אם הנסיבות אינן מצדיקות את חיוב החברה, או אם החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע.

פסיקת בתי המשפט עמדה על קיומן של שתי חלופות אשר בהתקיימן בית המשפט לא יורה על הפקדת ערובה, זאת אם החברה הוכיחה כי יהיה ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין או אם בית המשפט יגיע לכלל מסקנה, כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה.

כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר ציין בעניין ע"מ (מרכז) 31900-09-10 פקיד שומה פתח תקווה נ' כוסמין בע"מ, (פורסם בנבו), כי לכאורה סעיף 353א' אינו מתייחס לסיכויי ההליך, אך יחד עם זאת, הסעיף קובע כי בית המשפט רשאי שלא לחייב את החברה בהפקדת ערבות אם ראה שנסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערבות להבטחת הוצאות הנתבע. משכך, ובהתאם להלכה הפסוקה לפיה יש לאזן בין זכות הגישה לערכאות והזכות לקניין מחד גיסא לזכותו של נתבע שנגרר להליך משפטי, שלא ייפגע בקניינו גם אם יזכה מאידך גיסא, ואלו חלים, גם כשבאים ליישם את הוראות סע' זה. הכוח לחייב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, נועד למנוע תביעות סרק והבטחת תשלום הוצאותיו של הנתבע, על כן, עקרונית סיכויי ההליך הנם רלוונטיים לעניין זה.

לאור האמור, נקבע שם, כי יש לבחון שלושה פרמטרים, עת שוקלים באם ליתן ערובה להוצאות בהקשר זה:

1. מצבה הכלכלי של החברה לפי לשון הסעיף.

2. משנקבע כי החברה לא הוכיחה כי יהיה ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה, על בית המשפט יהיה לבחון האם הנסיבות מצדיקות את חיובה של החברה בערובה. לצורך כך יש להביא בחשבון את הזכויות החוקתיות הנוגדות של הצדדים, ההנחה שחיוב החברה להפקדת ערובה מבטא את הכלל, וכאשר הפטור הוא החריג במקרה זה, וכן את שאלת סיכויי ההליך לצורך סתירת ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה.

3. באם המסקנה של השלב השני הנה כי על החברה להפקיד ערובה להוצאות, יש לבחון בשלב השלישי את גובה הערובה הנדרשת, תוך שזו תהא מידתית ותאזן את כלל השיקולים הרלוונטיים.

אני סבור כי בנסיבות המקרה, לאור השעבודים הרובצים על נכסי התובעת, ולאור העמימות הקיימת בדבר יכולתה של התובעת להחזיר את חיוביה, יש לקבל את בקשתם של הנתבעים. יצויין כי אין בהחלטה זו בכדי לקבוע בדבר איתנותה הפיננסית כפי שמשתקפת מן המאזנים שצורפו על ידי התובעת, אך, מאחר ולא הוצג בפני בית המשפט יחס או ביטוי כלשהו, בין הנכסים המצויים תחת שעבוד ובין אלו שלא, היכולת להעריך באופן אובייקטיבי את ערכם של המאזנים נפגמת. משכך, וכאשר לא נסתר שחשבון הבנק של הנתבעת הוגבל ע"י הבנק לאחרונה, אני סבור כי אין בהפקדת הערובה שתקבע להלן, בכדי לפגוע בזכויותיה החוקתיות, ובזכותה לקבלת יומה בפני בית המשפט.

בתיק ניתנה רשות להתגונן , שהותנתה בהפקדת ערבון מסויים שהופקד, אין להסיק מכך שסיכויי ההגנה כה קלושים , עד שחוסמים בקשה כגון זו שבפני , ועקב סיכויי התביעה הטובים. כפי שצויין

בבר"ל, הדין מכיר טענת הגנה, בדרך של קיזוז חיוב.

אני קובע שבנסיבות, על התובעת להפקיד סך של 15,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית צמודה למדד,בקופת בית המשפט ובתוך 45 ימים מיום קבלתה החלטה זו, במידה ולא תעשה כן, יינתן צו עיכוב הליכים בתיק, או צו אחר שיימצא לנכון.

המזכירות תודיע לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ב' אדר ב תשע"ד, 04 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: