חמוד נ' שבאנה

החלטה

1. הסעד המבוקש בתובענה הוא פסק דין הצהרתי לפיו יפוי כוח על פיו רכש הנתבע זכויות כביכול בדירה, הוא בטל ומבוטל. מדובר בסעד הנוגע למקרקעין (סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984). הוא חורג ממסגרת העניינים הנוגעים למקרקעין, בהם הוסמך בית משפט השלום לדון (שימוש, החזקה, חלוקה). מסקנה זו אינה משתנה גם אם המקרקעין רשומים כמקרקעין שאינם מוסדרים, כנטען בכתב התביעה. היא אינה משתנה גם נוכח העובדה, שזכויותיו הנטענות של הנתבע במקרקעין אינן רשומות. שאלת הסמכות אינה נחתכת לפי שאלת הרישום. היא אינה נחתכת לפי מהות הזכות, חוזית או קניינית. לשון החקיקה ותכליתה מלמדות, כי לבית המשפט המחוזי ניתנה הסמכות השיורית לדון בעניינים הנוגעים למקרקעין, לבד מעניינים מוגדרים, המנויים לעיל, אשר נמסרו לסמכות בית משפט השלום. בגדר סמכות זו של בית המשפט המחוזי, גם תביעות לסעדים הנוגעים לזכויות בלתי רשומות במקרקעין שאינם מוסדרים (ראו החלטת כב' השופט י' עמית בה"פ (חיפה) 119/08 שווייצר נ' רפאל (2008)). משכך, גם הסכסוך נשוא תיק זה, הנוגע למקרקעין, מצוי בגדר סמכותו של בית המשפט המחוזי.

2. התוצאה היא, כי אני קובע שלבית משפט זה אין סמכות עניינית לדון בתובענה. בהמשך לכך, אני מורה על העברת ההליך לבית המשפט המוסמך, הוא בית המשפט המחוזי. התובע ישא בהוצאות הנתבע בגין הגשת טיעונים בסוגיית הסמכות בסך של 1,250 ₪. סכום זה ישולם עד ליום 27.7.12. אין לצרף לו מע"מ.

ניתנה היום, ל' סיון תשע"ב, 20 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: