חמו נ' סמארט גרופ ק.ל. ניהול והשקעות (2012) בע"מ

פסק דין

1.הגברת מורן חמו ("התובעת") פוטרה מעבודתה בסמארט גרופ ק.ל. ניהול והשקעות (2012) בע"מ ("הנתבעת"), בסמוך לתום שנת עבודתה הראשונה. השאלה העיקרית הדרושה הכרעה בתובענה זו היא האם עלה בידי הנתבעת לסתור את החזקה הקבועה בסעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, לפיה יש לראות פיטורים שכאלה כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מתשלום פיצויי פיטורים.

הרקע העובדתי

2.להלן העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת, כפי שהן עולות מהמוסכמות ומחומר הראיות שבתיק:

(א)הנתבעת היא חברה העוסקת במכירות טלפוניות של ביטוחים, והתובעת הועסקה בנתבעת כטלפנית בשכר שעתי.

(ב)התובעת הועסקה בנתבעת מיום 1/4/12 ועד 11/3/13, היינו 11 חודשים ו- 11 יום.

(ג)התובעת פוטרה מעבודתה ביום 11/3/13, על פי מכתב פיטורים שמסרה הנתבעת לידיה ידנית באותו היום. במכתב הפיטורים צוין:

"הנדון: מכתב פיטורין

ברצוננו להודיעך על הפסקת עבודתך בחברתנו החל מתאריך 11/03/13.

אנו מאחלים לך הצלחה בהמשך דרכך".

(ד)בתלוש השכר לחודש מרץ 2013 שולם לתובעת חלף הודעה מוקדמת עבור 11 יום.

טענות הצדדים

3.לטענת התובעת, היא פוטרה בסמוך לתום שנת עבודתה הראשונה, ועל כן היא זכאית לפיצויי פיטורים ולדמי הבראה.

4.הנתבעת טענה מנגד, כי המניע לפיטורי התובעת הוא אי רווחיותה. לגרסת הנתבעת, בסוף חודש פברואר 2013 התקבלה החלטה לבצע הליכי התייעלות להבראת החברה, במסגרתם פוטרו ארבעה עובדים, ביניהם התובעת.

5.להשלמת התמונה אוסיף, כי ביום 24/7/13 נערכה ישיבת גישור, ומשזו לא צלחה, התקיים דיון בפניי. בפתח הדיון עתרה התובעת לתיקון כתב תביעה בדרך של הוספת רכיב תביעה שעניינו דמי הבראה. לאחר בירור התשתית העובדתית המוסכמת והמחלוקות בין הצדדים, התרתי את תיקון כתב התביעה בפרוטוקול. הצדדים הסכימו לקיים הליך הוכחות במקום, וכך היה.

התובעת העידה בעצמה. מטעם הנתבעת העידו מר יולי לוין, מנכ"ל הנתבעת ובעליה ("מר לוין") וגב' אנה ליספייב, מנהלת מוקד הטלמרקטינג ("גב' ליספייב").

דיון והכרעה

פיצויי פיטורים

6.אין חולק שהתובעת לא השלימה שנת עבודה בנתבעת. עילת התביעה מעוגנת בהוראת סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים, הקובע כי פיטורי עובד בסמוך לסיום שנת עבודתו הראשונה מזכה בפיצויי פיטורים, אלא אם כן המעסיק הוכיח כי המניע לפיטורים אינו כוונה להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים, בין אם הפיטורים נעשו על רקע ענייני-מקצועי ובין אם לאו (ראו: ע"ע 122/03 אבנר וקסמן – "אי.טי.סי." 24 מסביב לשעון, ניתן ביום 7/1/07).

7.אקדים ואומר, שלאור התרשמותי מהצדדים בעת מתן עדותם, אני מעדיפה את הגרסה העובדתית של התובעת באשר לנימוק העיקרי לפיטוריה, כפי שעולה מעדותה, על פני גרסתה של הנתבעת ועדותם של בעלי הנתבעת ומנהלת מוקד הטלמרקטינג. לא רק שהתובעת הותירה רושם שהעידה על הדברים כהווייתם, כפי שהתרחשו במציאות, אלא שהתקשיתי לקבל את עדותם של עדי הנתבעת כאמינה, בין היתר נוכח התרשמותי שהציגו גרסה מגמתית, כמעט זהה לחלוטין ולדעתי מתואמת. מהעובדות שכלל לא היו שנויות במחלוקת, ביחד עם הגיונם של הדברים – הכל כמכלול – למדתי שהגרסה העובדתית של התובעת מעוררת אמון רב מזו של הנתבעת. להלן עוד אבהיר במה דברים אמורים.