חמו נ' מגרלישוילי ואח'

פסק דין

1. רקע

ראשיתו של ההליך בבקשה לביצוע שטר שהגיש התובע כנגד נתבע מס' 1, בגין המחאה ע"ס
210,000 ₪ שנחתמה על ידו 'על החלק' ונמסרה לתובע על ידי נתבע מס' 2, המשכו בקבלת התנגדות לביצוע השטר, תיקון כתב התביעה לתביעה כספית, חוזית ושטרית, הגדלת סכום התביעה והוספת נתבע 2. התביעה כלפי נתבע מס' 1 הועמדה ע"ס 235,862 ₪ וכלפי נתבע 2 – ע"ס 318,672 ₪, נכון למועד הגשתה.

בתמצית ייאמר כי המחלוקת העובדתית נסובה סביב השאלה האם התובע נתן לנתבע 2 שתי הלוואות ע"ס 50,000 $ כל אחת, או הלוואה אחת בלבד, כטענת הנתבעים; המחלוקת המשפטית התמקדה בעיקר בשאלה האם עילת התביעה הנה עילה שטרית ובמסגרתה שאלת ההרשאה והאם התובע הנו 'אוחז כשורה' או עילה מכוח חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג – 1993 (להלן: חוק הלוואות").

2. המסכת העובדתית

המסכת העובדתית, כפי שהוכחה בפני, לאחר בחינת עדויות הצדדים, ראיותיהם ותוצאות בדיקת הפוליגרף. ייאמר, כי עד לשלב הסיכומים אחזו הנתבעים בטענה כי הלוואה אחת בלבד ניתנה על ידי התובע לנתבע מס' 2. נוכח תוצאת בדיקת הפוליגרף והודאת הנתבע 2 בסיכומיו, הוסכם והוכח כי עסקינן בשתי הלוואות.

ההלוואה הראשונה

2.1.בשנת 2006 נתן התובע לנתבע 2, אחיינו ומי שעבד והפעיל את עסקו של נתבע מס' 1, עסק להמרת מט"ח הידוע בשם "$ CHANGE 4-U", המרת מטבע חוץ ללא עמלה באישור בנק ישראל" (להלן: "עסק החלפנות"), הלוואה ע"ס 50,000 $.

בין התובע לבין הנתבע מס' 2 נחתם ביום 07/12/06, על דף לוגו של העסק, הסכם בכתב יד, כדלקמן:

"אני מגור יוסף מלווה ממר יהושוע חמו סכום כסף בסך של $50,000 למשך של 1/2 שנה. הסכום במילים: (חמישים אלף דולר אמריקני).

חתימת התובע, חתימת הנתבע מס' 2 וחותמת עסק החלפנות" (להלן: "ההסכם")

2.2.לאחר מתן ההלוואה, ולהבטחת פירעונה, נותן נתבע מס' 2 לתובע המחאה מחשבון בנק השייך לנתבע מס' 1, ובחתימת הנתבע מס' 1; נתבע מס' 2 משלים בכתב ידו את סכום ההמחאה, 210,000 ₪ (בסכום ובמילים) וכן לפקודת התובע (להלן: "ההמחאה").

2.3. הנתבע מס' 2 משלם לתובע ריבית בלבד בשיעור של 1.4% לחודש שהם 744$, שהוסכמה עליהם. הנתבע 2 אינו משלם כספים על חשבון קרן ההלוואה הראשונה.

ההלוואה השנייה

2.4.בשנת 2009 מלווה התובע לנתבע מס' 1 הלוואה נוספת על סך 50,000 $.

נתבע מס' 2 משלם לתובע כספים בשיעור כולל של 40,500 $.

מערכת היחסים בין הצדדים

2.5.מערכת היחסים בין התובע לבין הנתבע מס' 2 נותרה עלומה ותמוהה. התובע, שהינו מנהל חברת 'אלקול' – חברה למוצרי אלומיניום לבניין, טען למערכת יחסים ידידותית, אולם לא הונחה בפני כל תשתית לביסוס 'ידידות' ו/או קרבה; מנגד, לא הוכח בפני כי התובע עוסק במתן הלוואות ו/או כי הלווה כספים גם לאחרים.

התנהלות התובע, שהלווה הלוואה שניה לנתבע מס' 2, בעוד קרן ההלוואה הראשונה אינה נפרעת, אינו מקבל בטוחות להלוואה השנייה, אינו זוכר את גובה הריבית המוסכמת, אינו מדבר ו/או מברר עם נתבע מס' 1, שבהמחאתו הוא אוחז ואותו הוא פוגש לעתים מזדמנות בעסק - נותרה תמוהה.