חמו אורן ומירי נ' פיטוסי חיים ואורית

פסק דין

1.התובעים הגישו תביעה זו לפיצוי בסך 28,525 ₪, בגין חובות ארנונה שעל המשכירים לשלם להם, לתקופה של 134 יום העומדים נומינלית על 2,525 ₪.

2.לטענת התובעים בהתאם לאמור בהסכם, על הנתבעים לשלם 30% מהארנונה בגין חלק מהנכס שאותו לא שכרו התובעים, וכן לשלם ארנונה לגבי המחסן.

3.התובעים טוענים עוד כי בנוסף לסכום הארנונה שלמעשה אינו שנוי במחלוקת, על הנתבעים לפצות אותם בפיצוי מוסכם של 26,000 ₪, בגין האיחור בתשלום הארנונה, משום שהוסכם בין הצדדים כי כל איחור בתשלום יחויב ב- 50 דולר ליום.

4.הנתבע טוען כי לא שילם את סכומי הארנונה, כיוון שהתובעים הפרו את החוזה בכך שהכניסו דיירת ואף גבו ממנה דמי שכירות, והכל ללא רשותו הנתבעים כבעלי הבית וכמשכירים. עוד טוען הנתבע, כי הפיצוי המוסכם עמד על 5 דולר ליום, כאשר בשלב מאוחר יותר הוסיף התובע את האפס כך שיהיה מדובר ב- 50 דולר ליום.

5.יצוין כי אף המחוקק קבע בחוק החוזים, כי כאשר פיצוי מוסכם הינו גבוה באופן בלתי סביר, רשאי בית המשפט להפחית אותו. אין ספק שכאשר מדובר בחוב של 2,500 ₪, פיצוי של 26,000 ₪ הינו פיצוי בלתי סביר.

6.יתרה מכך, הנתבעים טענו כי הייתה מחלוקת של ממש לגבי שאלת השוכרת אילה חדד. אין בכוונתי להיכנס במסגרת תביעה זו להכרעה אם אכן מדובר בהפרה יסודית של התובעים, את חוזה השכירות כפי שטוענים הנתבעים, או שאין מדובר בהפרת החוזה משום שעניין זה נדון במסגרת הליך אחר ולא נתבע בתיק זה. כל שניתן לציין הוא, כי מדובר היה במחלוקת של ממש אשר נסיבות אלה, מפחיתות את מידת האשם של הנתבעים באי תשלום חובם לגבי הארנונה במועד. יודגש כי נראה לי שצודק התובע שכל עוד החוזה נמשך ולא בוטל והוא שילם דמי שכירות, היה על הנתבעים לשלם את חובם על פי אותו חוזה, דהיינו את דמי הארנונה.

7.הנתבעים טענו עוד כי התובע הגיש שני תיקים נוספים זהים, אולם התובע טען כי מדובר בתקופות אחרות.

8.חבל שהתובע לא צירף את כל תביעותיו לתביעה אחת ובחר להטריד את הנתבעים במספר תביעות נפרדות, ללא צורך, אולם בנסיבות אלה אין ביכולתי להכריע במסגרת תובענה זו, בתביעות אחרות שאינן כרוכות במסגרת זו. יחד עם זאת נראה לי כי ראוי שהצדדים יגיעו להסדר בתביעות האחרות בדומה לפסק דיני שיקבע בתביעה זו.

9.סיכומו של דבר, לאחר ששמעתי את התובע והנתבע, עיינתי בכתבתי הטענות והתרשמתי מהתנהלות הצדדים, נראה לי כי נכון להעניק לתובעים פיצוי מעבר לסכום הנומינלי של הארנונה ששילמו, עקב האיחור בתשלומו על ידי הנתבעים, אולם לא בסכומים הקבועים לגבי פיצוי מוסכם, אלא בערך של 100% מגובה החוב הנומינלי.

10.מכיוון שהחוב עומד על 2,525 ₪, אני קובע כי הנתבעים ישלמו לתובעים סך של 5,050 ₪ לסילוק סופי ומוחלט של כל טענות התביעה, בצירוף סכום כולל בגין הוצאות משפט בסך 300 ₪ נוספים. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתנה והודעה היום כ"ה אב תש"ע, 05/08/2010 במעמד הנוכחים.

אור אדם , שופט

הוקלד על ידי: רחל עמר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: