חלף ואח' נ' משטרת ישראל-עפולה ואח'

פסק דין

התובעים עתרו בתביעתם לחיובה של הנתבעת לפצותם בסך של כ-11,000 ₪. הנתבעת מצידה שלחה הודעה לצדדים השלישיים, בגדרה היא עתרה כי אורה על חיובם לשפותה בגין כל סכום שתחויב לשלם לתובעים.

יצוין, כי בין הצדדים קיימת תמימות דעים בנוגע למתווה העיקרי של ההתרחשות. אף יתרה מכך, בדיון שהתקיים בפני ביום 9.5.10, הצדדים הגיעו לידי הסדר דיוני לפיו ישמעו סיכומיהם ויינתן פס"ד מנומק בקצרה, תוך ויתור על חקירת המצהירים מטעם הצדדים. גם הוסכם אודות היקפו של הפיצוי לו זכאים התובעים בסך של 11,000 ₪, סכום הכולל הוצאות ושכ"ט עו"ד.

בפועל, השאלה היחידה שנותרה שנויה במחלוקת בין הצדדים, הינה מידת אחריותה של הנתבעת והצדדים השלישיים. בעניין מחלוקת זו שמעתי את כל סיכומי הצדדים למעט הנתבעת, שהגישה את סיכומיה בכתב במעמד הישיבה.

העובדות תוארו בתצהירו של השוטר זובידאת אשר הוגש מטעם הנתבעת. לפי גרסתו, ביום 28.1.08, התרחשה תאונת דרכים שעה שרכב פגע בעמוד תאורה שבשולי הדרך ונותר צמוד לעמוד זה ( להלן: הרכב המעורב). מיד לאחר התאונה הפצועים שנסעו ברכב המעורב פונו לבה"ח והגיעו לזירה שני בוחני משטרה. שעה לאחר הגעת הבוחנים אף הגיע השוטר זובידאת ואחריו גם הגרר שהוזמן ע"י מי מהשוטרים.

השוטר זובידאת מסר בסע' 10 לתצהירו כי המשטרה דואגת, כדבר שבשגרה, להרחקת כלי רכב אחרים מזירת התאונה כדי לאפשר ביצועה של פעולת הגרירה של הרכב בבטחה. ואכן, לאחר שהגרר הגיע לזירה הוא החל קושר את הרכב בכבלי הגרירה, בשלב כלשהוא, העמוד נפל ומחץ את רכבה של התובעת מס' 1 שהיה נהוג ע"י התובע מס' 2, ( להלן הנהג).

הנהג מסר בתצהירו כי השוטר הורה לו לעצור במקום בו עצר בפועל בזמן ההתרחשות, ואז סמן למפעיל הגרר להתחיל בפעולת המשיכה של הרכב. דבריו אלה של הנהג שסביר להניח כי הינו נעדר כל פניות בנוגע לשאלת האחריות, תואמים לחלוטין את דברי הצד השלישי מס' 1 שהפעיל באותו זמן את הגרר ( להלן: מפעיל הגרר). גם מפעיל הגרר מסר כי החל קושר את הרכב בכבלי הגרירה לאחר שקיבל הוראה מהשוטר לעשות כן. עוד בתחילתה של פעולה זו, ובשלב בו הכבלים נמתחו , החל העמוד להתנדנד ונפל לכיוון רכבם של התובעים.

הנתבעת לא הסתפקה במשלוח הודעה למפעיל הגרר אלא גם ראתה לצרף את נהג הרכב המעורב שבזמן הרלוונטי לא נכח כלל ועיקר בזירת ההתרחשות.

לאחר שבחנתי את תצהירי הצדדים וסיכומיהם, אני בדעה כי נכון לחייב את הנתבעת לפצות את התובעים בגין מלוא נזקיהם. באשר להודעה לצד השלישי, יהיה צודק בנסיבות לקבל את ההודעה כנגד מפעיל הגרר ולחייבו לשפות הנתבעת בשיעור של 30% מהסכום בו תחויב לשלם לתובעים, ואילו באשר להודעה שנשלחה נגד נהג הרכב המעורב שהינו הצד השלישי מס' 2, דין ההודעה להידחות.

במקום התאונה נכח השוטר וגם שני בוחנים מקצועיים. שוטרים אלה שלטו בכל המתרחש בזירה ולהוראותיהם שעו כל המעורבים. השוטר הוא זה שהורה לנהג לעצור היכן שעצר, וגם הורה למפעיל להתחיל בפעולת הגרירה. השליטה המוחלטת בזירת התאונה והפעלת מרותה של המשטרה על כל הנוכחים היא הנותנת אודות חובתה של הנתבעת או מי מטעמה לצפות ומקימה את אחריותה. חשוב עוד להדגיש, שהשוטר מוסר בתצהירו כי הינו נעדר כל הכשרה בניהול הליך של גרירה או בשקילת הסיכונים הכרוכים בכך ( סע' 12לתצהיר). חרף זאת, הוא ראה ליטול לידיו את המושכות חרף ידיעתו כי גרירת הרכב טומנת בחובה סכנות שאין הוא מסוגל להעריך גם לא להתמודד עם הסרתם. ואם לא די בכך, נכחו בזירה שני בוחנים מקצועיים, שמן הסתם הכירו מתוקף הכשרתם וניסיונם את הסכנה הטמונה בגרירה בכלל, ופרט שעה שהרכב הנגרר פגע בעוצמה בעמוד תאורה. למרות זאת, שני בוחנים אלה לא גילו אף מעורבות, גם לא ראו להדריך או להנחות את השוטר בדבר המרחק הסביר לעצירת הרכבים. מכל אלה, אני סבור שהנתבעת אחראית לנזקי התובעים שלא דבק בהתנהלותם אשם כשלהו מהטעם שהנהג מילא אחר הוראות השוטר ולא ביצע אף פעולה שהינה פרי שיקול דעתו.

מכאן אני עובר להודעה שכאמור נשלחה ע"י הנתבעת. כפי שהקדמתי אני סבור שדין ההודעה ככל שהיא מופנית כלפי מפעיל הגרר להתקבל באופן חלקי. אף שצד זה פעל כפי הנחיותיו של השוטר, ברם מצופה הימנו כי בטרם יחל בפעולת הגרירה יבחן לעומק את הזירה , יעריך את הסכנות הכרוכות בביצוע הפעולה וגם יתריע אודות קיומם של סיכונים שהאחרים לא זיהו. יחד עם זאת, אני סבור שתרומתו הינה קטנה בהשוואה לזו של הנתבעת, ששלטה, כאמור, הלכה למעשה בכל המתרחש כאשר ברוח ובהתאם להוראותיה פעלו כל המעורבים. ועוד, זו הייתה הנתבעת ואנשיה אשר הורו לנהג לעצור במקום בו עצר ובכך בעצם הגבירו עד מאוד את האפשרות להוצאת הסיכון מן הכוח אל הפועל. לנוכח כל האמור דעתי היא שמידת תרומתו של מפעיל הגרר הינה בשיעור של 30%. בהקשר זה אוסיף, כי הנתבעת הפנתה בסיכומיה לסעיפים 2 (ב) 1 ו- 7 (א), לחוזה ההתקשרות עם מפעיל הגרר. בהתאם לסעיפים אלה מפעיל הגרר התחייב לנהוג במיומנות, כן התחייב לשאת בכל הנזקים שנגרמים עקב מעשיו או מחדליו . סעיפים אלה, שמן הסתם נוסחו ע"י הנתבעת, לא מעבירים לשכמו של מפעיל הגרר את חלקה של הנתבעת בנזקים, אלא הם מבססים אך את חובתו לשפות את הנתבעת בגין נזקים שהם תוצר של מעשיו או מחדליו ולא של אחר. מכאן, שנכון לקבל את ההודעה בחלקה תוך חיוב המפעיל לשפות את הנתבעת כמידת תרומתו בלבד.

לא כך באשר לנהג הרכב המעורב. נהג זה פונה מהמקום והותיר את רכבו בשליטת המשטרה, בפיקוחה ובאחריותה. ריחוק הזמנים מהרגע בו הרכב המעורב יצא משליטתו ומעורבותם הערה של המשטרה ומפעיל הגרר בכל ההתרחשויות שבאו לאחר מכן, מנתקים באופן מוחלט את הקשר הסיבתי בין התנהגותו של צד זה שגרמה לתאונה המקורית, לזו שבאה בעקבות רשלנותה של הנתבעת. ועוד, אין זה סביר לגרוס כי צד זה חייב לצפות במישור הטכני והנורמטיבי כי נהיגתו הרשלנית עלולה לגרום לתאונה המקורית ובעקבותיה גם להתרחשות שגרמה לנזק. גם לא מתקבל על הדעת, שצד זה שהפקיד את רכבו בידיה המיומנות של המשטרה יצפה כי גרירת הרכב תגרום לנפילתו של העמוד על רכב שעצר בסמוך לאותו עמוד עקב חוסר האחריות מצד הנתבעת ושוטריה. על-כן, סבורני שדין ההודעה ככל שהיא מופנית נגד צד זה להידחות.

סוף דבר.

לאור האמור לעיל אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לפצות את התובעים בסך של 11,000 ₪.

מקבל את ההודעה נגד הצד השלישי מס' 1 ומחייבו לשפות את הנתבעת בסך של 3,300 ₪ בצירוף הוצאות בסך של 400 ₪.

דוחה את ההודעה נגד הצד השלישי מס' 2 ,ומחייב את הנתבעת לשלם לצד זה את הוצאותיו בסך של 500 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח פס"ד זה לצדדים בדואר.

ניתן היום, ב' סיון תש"ע, 15 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: