חלמיש חברה ממשלתית עירונית נ' דבורה

פסק דין

1.תביעה לסילוק יד ותביעה כספית על סך 335,812 ₪, מיום 2/11/2009. ביום 6/3/12 ניתן פסק דין חלקי בתביעה לסילוק יד. פסק הדין דלקמן מתייחס לתביעה הכספית.

רקע:

2.התובעת היא חברה ממשלתית עירונית אשר מוסמכת, בין היתר, לנהל נכסים לצורך מתו פתרונות דיור לזכאים, על פי אמות מידה שקבע משרד השיכון והבינוי. ביום 6/11/1980 השכירה התובעת לנתבעת ולבעלה המנוח שתי דירות מגורים צמודות המצויות ברח' קהילת ברזיל 6 בתל אביב בקומה א' (דירות מס' 1 ו-2). במועד ההשכרה כונה המקום שכונת נווה חן, בית מס' 120, ומאוחר יותר הייתה כתובת הבית רח' ששת הימים 12. כיום כתובת המושכר היא רח' קהילת ברזיל 6 בתל אביב. (הסכמי השכירות צורפו כנספח ג' לכתב התביעה). כשהושכרו הדירות לנתבעת ולבעלה המנוח, מנתה משפחת הנתבעת 9 נפשות. במהלך שנות ה-90, לאחר שחלק מילדי השוכרים בגרו ועזבו את הבית, דרשה התובעת מהנתבעת ומבעלה המנוח לפנות את אחת משתי הדירות ולהחזירה לחלמיש. (מכתבי דרישה משנים 1994, 1998 צורפו כנספחים ה' – ז' לכתב התביעה). מכתב דרישה נוסף נשלח אל הנתבעת בשנת 2008. הנתבעת לא נענתה לדרישת התובעת. בנוסף, הנתבעת אינה משלמת לתובעת את דמי השכירות כסדרם, חרף מכתבי התראה שנשלחו לנתבעת משנת 1997 ואילך.

התביעה:

3.הואיל והנתבעת מחזיקה בשתי דירות בשעה שעל פי אמות המידה של משרד השיכון והבינוי היא זכאית לדירה אחת בלבד, והואיל והנתבעת אינה משלמת דמי שכירות משה שנים רבות ביקשה התובעת לסלק את ידה של הנתבעת משתי הדירות.

4.אשר לתביעה הכספית –

עבור דירה מס' 1 מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת בדמי שכירות סוציאליים בגין חוב מחודש אוקטובר 2002 ועד לחודש ספטמבר 2009, בסכום כולל של 37,700 ₪ - כולל הפרשי הצמדה וריבית כדין (פירוט החוב מצורף כנספח י"א לכתב התביעה).

עבור דירה מס' 2, שלטענת התובעת מוחזקת בידי הנתבעת שלא כדין, מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת בדמי שימוש ראויים, לתקופה שמחודש אוקטובר 2002 ועד לחודש ספטמבר 2009, בסכום כולל של 298,112 ₪ -כולל הפרשי הצמדה וריבית כדין. (נספח י"ג לכתב התביעה).

סכום התביעה הכולל עומד על 335,812 ₪.

ההגנה:

5.הנתבעת נהנית מזכויות של דיירת מוגנת בדירה, לאחר שמסרה לתובעת דירה אחרת שהייתה לנתבעת ולבעלה המנוח ברח' א' 21 בשכונת נווה אליעזר בתל אביב. הכספים שהתקבלו עבור דירה זו נמסרו לתובעת כדמי מפתח, עבור הדירות נושא התביעה. הנתבעת מפנה להסכמי השכירות בהם נרשם דבר מסירת הדירה האחרת לידי התובעת והעברת דמי הפינוי שיתקבלו בגין פינוי הדירה האחרת כפיקדון לידי התובעת. בהתאם לסע' 6 להסכמי השכירות שילמו הנתבעת ובעלה לתובעת סך של 34,413.6 שקל (ישן) שאף הם שימשו כדמי מפתח. כדיירת מוגנת, וכבעלת משפחה המונה גם כיום 9 נפשות המתגוררות בדירות, זכאית הנתבעת להוסיף ולהחזיק בשתי הדירות. בדירה אחת גרים הנתבעת ובנה צדוק, הפרוד מאשתו, ושני נכדים (בניה של הבת דינה). בדירה השנייה מתגוררים אשתו של הבן וארבעת ילדיהם.

6.לענין התביעה הכספית –

דמי השכירות עמדו בעת כריתת החוזים על 190 שקל (ישן). בחוזי השכירות נקבע כי כל שינוי בגובה דמי השכירות ייעשה בהתאם לשינויים במדד יוקר המחיה, מחירי הדירות או דמי השכירות של דירות בדמי מפתח ובכפוף להחלטת ועדת השרים לענייני כלכלה. התובעת העלתה את דמי השכירות לסכומים מופרזים ושלא על פי תנאי החוזה ועל כן פטורה הנתבעת מלשלם סכומים אלה.

הנתבעת מכחישה את זכות התובעת לקבלת דמי שימוש ראויים.

הראיות וההליכים:

7.מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר אלי שחר, מנהל מחלקת זכאות ואכלוס ב"חלמיש", ושל גב' איריס גידיניאן, מנהלת מדור גביה ב"חלמיש". מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של הנתבעת עצמה.

8.בסיום ישיבת הוכחות שהתקיימה ביום 6/3/12 ניתן בהסכמה פסק דין חלקי, ולפיו תפנה הנתבעת אחת משתי הדירות נושא התביעה, ותחזיר את החזקה בה לתובעת, עד ליום 7/6/12. אם לא תפנה הנתבעת את אחת הדירות כאמור, כי אז יחול צו הפינוי על שתי הדירות, והנתבעת תשלם לתובעת גם הוצאות משפט. בכך הסתיים הדיון בתביעה לסילוק יד ונותר הצורך להכריע בתביעה הכספית בלבד.

9.בעניין התביעה הכספית חיוויתי את דעתי כי התובעת לא הוכיחה את סכום דמי השימוש הראויים והצעתי לצדדים להגיע להסכמה על גובה חוב דמי השכירות הסוציאליים שתשלומו ייפרס על פי מצבה הכלכלי של הנתבעת. ניתנה לצדדים שהות למסור הודעה בעניין זה עד ליום 5/7/12.

10.ביום 9/7/12 הודיעה ב"כ התובעת כי בסמוך לאחר הדיון שלחה התובעת אל הנתבעת טופס בקשה להסדר חוב, אך היא לא הגישה כל בקשה בעניין זה. לפיכך, נתבקש בית המשפט ליתן פסק דין בשאלת החוב הכספי. לאחר קבלת הודעה זו הודיע ב"כ הנתבעת כי לא התקיימה בין הצדדים הידברות כלשהי לגבי גובה החוב, וכי הצעת התובעת להגיש בקשה להסדר חוב התייחסה לחוב המלא הרשום בספרי התובעת, אשר אין לו כל בסיס. עוד הודיע ב"כ הנתבעת כי הנתבעת עומדת על כל טענותיה.