חליף ואח' נ' דיור ב.פ.בעמ ואח'

החלטה

1.לפני בקשה דחופה לצו מניעה זמני לפינוי ו/או הריסה של חלק ממתחם המגורים שהמבקשים טוענים לזכויות בו.

2.המבקשים הינם בנים למשפחת חליף, שהחזיקה ומחזיקה בחלק ממתחם מגורים המצוי בשכונת עמל בתל אביב. לטענתם, הינם זכאים מכוח צוואתה של אימם ז"ל, לזכויות במספר מבנים במתחם. לשיטתם, כיום מצויים במתחם מספר מבנים:

מבנה המשמש למגורי כדורי חליף ובני משפחתו.

מבנה המשמש למגורי נועם חליף ובני משפחתו, ומבנה המשמש אותו לצורך עסקיו.

מבנה ששימש למגורי עליזה חליף ז"ל ושהושכר עד לפני מספר חודשים לסמי חליף.

וכן מבנה המשמש למגורי המבקש 1, מנחם חליף.

3.בשנת 1989 הגישו המשיבות תביעות פינוי רבות, שאוחדו ונדונו לפני כב' השופטת (בדימוס) מ. רובינשטיין (ת.א 40071/88). בשתיים מהן, טענו המשיבות כי הן בעלות הזכויות במקרקעין הידועים כגוש 6107, חלקות 50,53 בשכונת עמל ב'. בין היתר טענו לקיומם של מבנים שהוחזקו ע"י כדורי חליף ורעייתו, ובמחסן שהוחזק ע"י כדורי ונועם, שצורפו לתביעות. בשני כתבי התביעה, צוינו שטחם הכולל של המבנים (43 מ"ר והתוספות שנוספו לו- לגבי נועם, 112 מ"ר לבית כדורי, ומחסן של 62 מ"ר לכדורי ונועם).

ביום 22.11.95 ניתן פסק הדין החלקי אשר קבע "מתן צו פינוי וסילוק יד מן המקרקעין, נשוא התביעות המאוחדות הנידונות".

4.פסק הדין המשלים אשר ניתן על ידי, התייחס לפיצוי הכספי שזכאים לו התובעים באותן תביעות, מחד, ודמי השכירות הראוייים שעליהם לשלם- מאידך.

5.לאחר שניתן פסק הדין, הוגשו בקשות לחתימה על פסיקתאות. משנחתמו, הוגשה בקשה לביטול אחת מהן. לאחר דיון- נדחתה הבקשה. שתי בקשות נוספות שהוגשו ע"י נתבעים אחרים- נדחו אף הן. הובהר לי כי על בקשת חליף תלויה ועומדת בר"ע, הקבועה לדיון- מבלי שנתבקש בה עיכוב בצוע.

6.ביום חמישי, 19.6.14, הוגשה בקשה דחופה זו, שמגישיה לא היו חלק מההליך הקודם. לטענתם, יש לבטל את הפסיקתא המתייחסת למבנים שיש להם זכויות בהם, הואיל והיא הושגה במרמה והינה חורגת בצורה קיצונית ובלתי סבירה מפסק הדין. על מנת להבהיר, המבקשים טוענים כי כתב התביעה, כמו גם פסק הדין החלקי, לא כלל ולא התייחס למבנים הכלולים בפסיקתא ולפיכך אין ליישם את צוי הפינוי, המיועד להתבצע בימים אלו, בכל הנוגע למבנים אלה.

7.באותו יום , ניתן צו ארעי, המעכב את בצוע הפינוי , בכפוף להפקדת סכום של 70,000 ₪ (בנוסף להתחייבות העצמית שניתנה ע"י המבקשים). היום, יום א' 22.6.14 נערך דיון בבקשה, וזאת מבלי שהערובה הכספית שנקבעה- הופקדה.

8.בבקשה, חזרו המבקשים על טענותיהם, ובמיוחד הפנו לעובדה שבכתבי התביעה הוגדרו המקרקעין כ,"גוש 6107 חלקה 50", וגוש 6107 חלקות 50,53" ואילו בפסיקתא ניתן הפינוי מחלקות נוספות בגוש 6107. עוד טענו כי כתבי התביעה לא התייחסו אלא לחלקים מהמתחם למתחם בעוד שהפסיקתאות מביאות לפינוי המתחם כולו.

9.לשיטתם, לבית המשפט הוגשו, עם כתבי התביעה, תצלומי אוויר מיום 24.6.88, אך חלוף הזמן הביא לשינויים שחלו במתחם במהלך השנים, בגינם לא ניתן היה להבין, מתצלומי האויר שצורפו לפסיקתאות כי הם חופפים לתצלומים הישנים. לגרסתם, לגבי ת.א 6770/89 ניתן להבחין בבירור שקיימים מספר מבנים כלואים בינות למצולע בעל 10 הצלעות, אליו התייחס פסק הדין, כך גם שטח המבנה, העולה על 200 מ"ר. באשר לתביעה השניה (1341/89 )נטען כי לא רק ששטח המבנה הינו 700 מ"ר, במקום 174 מ"ר כנטען בכתב התביעה, אלא גם שלחלקות אליהן התייחסה הפסיקתא נוספו חלקות 54, 476 שלא באו לידי ביטוי בתביעה או בפסק הדין.

10.פירושו, שאליבא דמבקשים, גודל המבנה בפסיקתא אינו תואם את מה שפורט בכתב התביעה ובפסק הדין, כך גם תיאור המקרקעין, התשריטים שצורפו ואף זיהוי המבנים.

על מנת למנוע נזק בלתי הפיך, התבקש בית המשפט למנוע את הליכי הפינוי עד שתתברר תביעתם של המבקשים לביטול הפסיקתא.

11.המשיב, שתגובתו ניתנה בעל פה ובמעמד הדיון, טען כי זהו צעד נוסף, אחד מני רבים, של הנתבעים, חליפיהם, יורשיהם ואח' לעכב את הפינוי ולמקסם משאים ומתנים, חרף החלטות בית המשפט כי אינם זכאים לפיצוי. לטענתו, מתייחס הליך זה למבנה, שבקשה קודמת של ביטול פסיקתא לגביו כבר נדונה ונדחתה. עוד טען כי למשיבים נגרם נזק כלכלי בל ישוער מכל עיכוב בהליכי הפינוי, הריסה ובניה של האזור המתוכנן להפוך לשכונת מגורים חדשה.

לשיטתו, הוגשה הבקשה על ידי מי שאינם זכאים לפיצוי, הפסיקתא תואמת וחופפת את כתב התביעה ופסק הדין שניתן על פיו, ולצורך הזיהוי אף נערכים ביקורים מוקדמים בלווית יעוץ משפטי של משטרת ישראל, קודם שמתבצע פינוי כלשהו.

12.עוד נטען, כי אין הבקשה עונה לדרישות ההלכה הפסוקה בכל הנוגע לצו זמני, במיוחד לנוכח העובדה ששלושה מהמבקשים לא הגישו תצהיר ואינם מתגוררים במקום, ואילו המבקש מנשה חליף לא התגורר ב"ביתו" במשך שנים רבות, ושב להתגורר בו בפברואר 2014, וכי מאז לא נקט כל צעד לביטול הפינוי, משמע- בקשתו לוקה בשיהוי.