חלימי נ' ליאנג ליאנג

פסק דין

1. התובע התקשר עם הנתבע בחוזה שכירות, לפיו השכיר התובע את דירתו לנתבע לתקופת שכירות של שנה, החל ב- 1.10.11 ועד 30.10.12. דמי השכירות נקבעו לסך של 3,500 ₪ לחודש ובהתאם לתנאי חוזה השכירות, היה על הנתבע לשלם דמי שכירות של 3 חודשים מראש.

לטענת התובע, לא שילם הנתבע את דמי השכירות אלא ברח מהדירה והותיר אותה מלוכלכת, מוזנחת עם מטלטלין שבורים ולא תקינים, כגון מכונת כביסה ותנור אפיה.

לטענת התובע, בעצם עזיבת הדירה, גרם לו הנתבע נזק כספי בסך של 40,300 ₪, אך על מנת להעמיד תביעה זו במסגרת הסמכות העניינית של בית משפט זה, ביקש התובע לחייב הנתבע לשלם לו סך של 33,200 ₪ - סכום הכולל בחובו: תשלום דמי שכירות עבור 3 חודשים בסך של 10,500 ₪, הוצאות עבור ניקיון הדירה בסך 5,800 ₪, קלקול מטלטלין בסך 4,000 ₪, פיצוי בשל הפרת חוזה, כפי שנקבע בחוזה השכירות בסך של 20,000 ₪.

2. הדיון בתיק זה נקבע ליום 24.3.13 וביום זה התייצב התובע, אך הנתבע לא התייצב.

התובע הציג בפני אישור מסירה, המוכיח שבוצעה מסירה לנתבע עצמו והוא אף חתם על קבלת המסירה, אך מאחר והמסירה בוצעה ביום 11.3.13 והיות ועד למועד הדיון טרם עבר המועד להגשת כתב הגנה, החלטתי לשמוע את התובע לגופו של עניין- זאת על מנת לחסוך מזמנו- וניתנה החלטה, שאם הנתבע לא יגיש כתב הגנה עד עבור המועד הקבוע – יינתן פסק דין לאחר שבית המשפט יבדוק את טענות התובע ואת חומר הראיות.

3. מאחר ועד היום לא הגיש הנתבע כתב הגנה והיות והנתבע גם לא התייצב ביום הדיון – 24.3.13- בדקתי את טענות התובע יחד עם הראיות שצרף לתיק בית המשפט ולאחר בחינת חומר ראיות זה, הנני להחליט כדלקמן:

א. מכתב התביעה כלל לא ברור אם הנתבע הספיק לגור בדירה, כמה זמן גר בדירה ומתי עזב בפועל את הדירה. עם זאת, עולה מעדותו של התובע, שהנתבע התגורר בדירה מיום 1.2.11 ויום 1.10.11 בו נערך החוזה, אשר צורף לכתב התביעה, הוא למעשה היום בו האריך התובע לנתבע את החוזה לשנה נוספת.

עוד עולה מדברי התובע, שהנתבע עזב את הדירה ביום 6.5.12 ומכאן המסקנה היא, שבעצם, הנתבע התגורר בדירה עוד לפני 1.10.11 עת נערך החוזה לתקופת שכירות של שנה ואם לקבל את טענות התובע, הרי שהנתבע התגורר בדירה מאז 1.2.11 עד יום 6.5.12.

ב. כפי שעולה מכתב התביעה, שילם הנתבע את דמי השכירות מאז כניסתו לדירה – 1.2.11 ועד 1.5.12, שכן, לטענת התובע, בתאריך 1.5.12 עת היה על הנתבע לשלם דמי שכירות עבור 3 חודשים עתידיים – לא שילם ועזב את הדירה ביום 6.5.12.

העולה מכך הוא, שהתובע מבקש לחייב הנתבע בתשלום דמי שכירות בסך של 10,500 ₪ עבור 3 חודשים, המתחילים ביום 1.5.12 ועד 1.8.12 בו בזמן, שמיום 6.5.12 כבר לא החזיק הנתבע בדירה.

ג. א) היות והנתבע כלל לא התייחס לתביעת התובע- לא על ידי התייצבות לבית המשפט ולא על ידי הגשת כתב הגנה ומשכך, אין בפני גרסה הסותרת את טענות התובע ולכן יש להתייחס לעובדות כתב התביעה, כמות שהן – אם כי אין להעניק לתובע סעדים בלתי מוכחים.

ב) בתביעה זו, תובע התובע סך של 4,000 ₪ עבור קלקול מכונת הכביסה ותנור אפיה, אך התובע לא הוכיח פריטי נזק זה – לא באישור תיקון הנזקים ולא באישור על קיומם של נזקים בפריטים אלה.

ג) עם זאת, היות והנתבע פינה את הדירה באופן חד צדדי, הרי שבעצם הפינוי אף מבלי ליתן לתובע הודעה מוקדמת על כך, אכן הפר הנתבע את תנאי החוזה, המעניקים לתובע את הזכות לקבלת פיצוי מוסכם בסך 20,000 ₪ , כפי שנקבע בחוזה. (ראה סעיפים 4(ג)- 4(ז) להסכם).

ד) כמו כן, הוכיח התובע אי תשלום דמי שכירות על ידי הנתבע בעד 3 החודשים הנטענים על ידי התובע ולכן, על הנתבע יהיה לשלם לתובע גם הסך של 10,500 ₪ - שהם דמי השכירות שלא שולמו.

כמו כן, המציא התובע חשבונית על ניקוי הדירה – חשבונית שניתנה בסמוך לאחר פינוי הדירה על ידי הנתבע – ולכן, אני מקבל התביעה גם בגין פריט זה.

ד. העולה מהאמור בסעיף ג' הנ"ל הוא, שבעצם- הוכיח התובע תביעתו, אף מעבר לסכום הנתון לסמכותו של בית משפט זה, ברם היות וממילא העדיף התובע להגיש תביעה זו לבית משפט זה, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 33,200 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה – 29.1.13- ועד התשלום בפועל.

כמו כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום 31.3.13 (כ' בניסן התשע"ג) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים.