חליל נ' ליטביניב ואח'

פסק דין

בפניי תביעת נזקי רכוש לרכב.

אין המדובר בישיבה ראשונה ומשהתייצבו כל הנהגים לדיון בביהמ"ש, שמע ביהמ"ש את גירסתם לצורך מתן פס"ד.

עוד אדגיש ואציין, כי מדובר בתביעה לנזקים עקיפים, לאחר שהתובע שרכבו ניזוק בצורה קשה, תבע כבר מחב' הביטוח שלו את הנזקים הישירים בסכום של כ- 21,000 ₪ ולמעשה כיום הטענה שלו היא להפסדים בשיעור של 3,504 ₪.

עוד אציין, כי מדובר בשני מוקדים שבהם התרחש הנזק – במוקד הקדמי ובמוקד האחורי, כאשר המוקד הקדמי שנוי במחלוקת מבחינת חברות הביטוח.

אני מקבל את עמדתו של נציג הנתבעת מס' 3, כי אם יחליט ביהמ"ש על חלוקת האחריות בין הנתבעים 1 ו- 2 לצורכי פס"ד זה ובשים לב לעובדה, כי קיימת תביעת שיבוב בין חברות הביטוח, יישאו הנתבע 1 והנתבע 2 ב- 50% מהנזק כל אחד.

לגופם של דברים:

עפ"י גירסתו של נהג התובע כפי שנמסרה בביהמ"ש, פגע ברכבו אשר היה בעצירה מוחלטת הנתבע מס' 1 (אשר רכבו מבוטח ע"י הנתבעת מס' 3) וזאת במוקד השמאלי והדף אותו כלפי רכב אחר תוך גרימת נזק למוקד הקדמי.

לטענתו של נהג התובע, בשלב זה הגיע רכב הנתבע מס' 2, פגע ברכבו והדף אותו פעם נוספת כלפי רכב אחר אשר לטענת התובע היה בעצירה מוחלטת (אם כי נמסר שמדובר היה ברכב שהיה בתנועה) וכתוצאה מכך נגרמו נזקים גם במוקד הקדמי.

כלומר, עפ"י העדות שנמסרה בביהמ"ש ע"י התובע, למעשה מי שאחראי על הנזקים במוקד האחורי ובמוקד הקדמי הם גם הנתבע 1 וגם הנתבע 2. זאת בניגוד להודעה על התאונה וגם למכתב שנשלח ע"י התובע לסוכן הביטוח, שבו למעשה מיוחסת האחריות לנתבע מס' 2 בלבד.

הנתבע מס' 1 מצידו תיאר את אחריותו לפגיעה בצד האחורי השמאלי של התובע ולמעשה לא זכר מה קרה אח"כ, דהיינו אם הדף את רכב התובע כלפי רכב אחר.

הנתבע 2, לעומת זאת, טען כי בכלל לא היה מעורב בתאונה ולמעשה הספיק לעצור את רכבו, כאשר הנזקים במוקד האחורי והקדמי לא קשורים אליו כלל.

עוד עליי לציין, כי לנתבע מס' 2 הייתה אפשרות להביא את נהגת רכב הטויוטה אשר לטענתו יכולה הייתה לתמוך בעמדתו, ואף את השוטר ווליד מחמוד, אשר איננו שוטר באזור אך פרטיו נמסרו לו ע"י רכז תנועות זבולון במסמך שהציג הנתבע 2 ואשר אני מורה לסרוק אותו לתיק ביהמ"ש ולשלוח אותו לנתבע מס' 2 עם פסה"ד.

בחנתי את עדויות הצדדים ומסקנתי היא כי יש לקבל את העמדה, כי גם הנתבע מס' 1 וגם הנתבע מס' 2 היו שותפים לפגיעה מאחור בתובע ולהדיפתו אל עבר רכב אחר.

אני דוחה את הטענה שאין אחריות בעניין הזה לנתבע מס' 1.

המשמעות של פסיקתי היא, שבחיובים של פסה"ד בשיעור של 3,504 ₪ יישאו הצדדים בחלקים שווים וזאת בתוספת 300 ₪ הוצאות משפט.

דהיינו, בחיובים נפרדים ושונים אני מורה כדלקמן:

הנתבעים 1,3 ישלמו לתובע סך של 1,902 ש"ח

הנתבע 2 ישלם לתובע סך של 1,902 ₪.

סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק.