חלוקת רכוש

הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1991. לצדדים שני ילדים מאומצים.

הבעל הגיש לביה"ד תביעה לגירושין כרוכה, כנגד האישה ביום י"ז במרחשוון תשע"א (25.10.2010), אליה כרך את ענייני הרכוש, הסדרי ראייה ומזונות.

בדיון ביום ח' באדר ב התשע"א 14/03/2011 הבעל עומד על תביעתו להתגרש, האשה אינה מעוניינת ורוצה לשמור על התא המשפחתי, אך לדברי האשה מאחר שגילתה שיש לבעל בחורה שעובדת אצלו בתור נערת ליווי והוא מתרועע איתה, לא הותיר לה ברירה אלא להסכים.

בית הדין רושם את הסכמת הצדדים להתגרש, כמו כן הצדדים נתנו את הסכמתם לדון בנושא הרכוש והכתובה לאחר מתן הגט. הצדדים התגרשו זמ"ז בגט פיטורין ביום י"ד באייר תשע"א (18.5.2011).

בפנינו תביעה רכושית וכתובה.

מועד הקרע נקבע למועד פתיחת תביעת הגירושין י"ז במרחשוון תשע"א (25.10.2010)

אין בית הדין נכנס לדון בעניין מוחזקות הכסף מצד ההלכה למי הם שייכים, מאחר שהצדדים קיבלו עליהם לדון על פי חוק איזון משאבים.

כבר בדיון הראשוני ביום ח' באדר ב התשע"א 14/03/2011, טענה האשה שהבעל ביים פריצה לבית הצדדים וגנב סך של כ־750,000 ש''ח כסף מזומן שהיה בבית, האשה הגישה תלונה על כך במשטרה. חשדותיה של האשה בבעלה נבעו מכך היות ומי שידע את הקוד זה רק הבעל האשה והבן בלבד. (עיין פרוטוקול הדיון). כמו כן מלבד החבלה במערכת האזעקה לא היו סימני פריצה ממשיים בדירה, דלת הכניסה הייתה שלמה ונפתחה באמצעות מפתח, וכן הסורגים היו שלמים, ובנוסף עדותה של השכנה שראתה אותו עם תיק גדול ביום הפריצה ואיחורו למפגש עם יועץ המס שקבע הוא בעצמו.

בכתב התביעה שהגיש הבעל וב"כ ביום י"ז במרחשוון תשע"א (25.10.2010) ציין בפרוטרוט את רכוש הצדדים אך "שכח" לציין כי היה סכום כסף מזומן שהוחזק בבית הצדדים, יובהר כי כתב התביעה הוגש על ידי הבעל יום לאחר "הפריצה" לבית ואף לא ציין או רמז שהייתה פריצה בבית או שישנה תלונה במשטרה ושנעלם או נגנב סכום כסף, העדיפו הבעל וב"כ להתעלם.

לדברי האשה הכספים היו בשני מקומות מרכזיים: בכספת בבוידם, ובארגז התריס שבחדר הילדים. כמו כן מסרה האישה כי הכספים צולמו הוצמדו להן פתקים עם רישום הסכום וכי התייעצה עם עו"ד יוסף שוורצברג בעניין הכסף, הכול בטרם ביים הבעל את הפריצה לבית והעלים את הכסף.

לעומת זאת הבעל בחר כבר מהדיון הראשון להתעלם מטענות האישה, ולא להגיב או למסור גרסתו וזאת למרות ההזדמנות שניתנה לו.

גם בדיון מיום ה' בתמוז תשע"א (7.7.2011) העדיף הבעל לשמור על זכות השתיקה והעדיף שלא להתייחס למרות שהאישה חזרה בקול על טענותיה.

ביה"ד המתין למוצא פיו של הבעל בעניין הכספים על אף שנטענו כלפיו האשמות חמורות מאוד, אך הבעל ממשיך בשלו ומכחיש את עניין העלמת הכסף.

בדיון ביום י"ב במרחשון התשע"ג (28/10/2012) טען ב"כ האשה כי "נותרו שני נושאים על הפרק, יש את עניין הכתובה ולכן הבאנו עדים על בגידת הבעל, ואת עניין הכספים 731,000 ש''ח שצולמו ע"י האשה" (צורף צילום של ערמת הכסף. אמנם נראים רק ניירות אך לא ידוע הסכום). לדברי ב"כ האשה:

"עברתי על התיק, ולא ראיתי תשובה כל שהיא מהבעל מה קרה עם הכספים. שיתן גרסה ואולי נצמצם את העדים. אני מפנה לפרוטוקול מתאריך 14.3, הוא ביים פריצה לבית. אני ציפיתי שיזעק ולא קרה. האיש לא מזדעק, שיבוא ויתן גרסה מה קרה עם הכספים."

בדיון מיום 28.1.2012, הבעל וב"כ מכחישים את עניין גניבת הכסף: לא היה ולא נברא.

ב"כ הבעל: אכן נשארו שני דברים על הפרק. תביעת הכתובה ונושא הכספים. לגבי הכספים, אנחנו מכחישים מכול וכול את ההמצאות על גניבות מצד הבעל, ואם הם רוצים להוכיח, בבקשה.

בית הדין: האם היה בבית סכום מזומן של 750,000 ש''ח.