חלוקת רכוש - דמי שימוש בדירה

בהחלטת בית הדין מיום כ"ו סיון תש"ע 8/06/010 נאמר (סעיף ו') "על האשה וב"כ להמציא לבית הדין  בתוך 30 יום עמדתו בצירוף אסמכתאות הלכתיות עם עותק לתגובת הצד השני".

הצדדים אכן המציאו לבית הדין  את סיכומיהם בצירוף אסמכתאות הלכתיות ומשפטיות וכן חומר לביסוס עמדתם.

מן העיון בחומר הנ"ל ובחומר הרב שהצטבר בתיקים הכולל, החלטות בית הדין בהרכב קמא, בית הדין  הגדול ופרוטוקולים, עולה כדלהלן:

א.       בתאריך 10/08/04 האשה הגישה תביעת גירושין ובכרוך לה משמורת וענייני הרכוש, הכולל, פירוק השיתוף ורכישת חלקו של הבעל בדירה ע"י האשה.

ב.       בתאריך 02/2005 לדברי הבעל, או 05/2005 כדברי בא כחו, עזב הבעל את הבית.

ג.        דרישת הבעל לשעבר לדמי שימוש עלתה לראשונה בסיכומיו מיום 02/05 ובה טען לתשלום בסך 22,899 ש"ח מיום עזיבתו את הבית, ולא כדברי ב"כ האשה (ראה תגובה מיום 16/08/010) בשנת 2007.

ד.       בתאריך י"ח אלול תשס"ו 11/09/06 הוציא בית הדין  בהרכב קמא פסק דין מנומק ובו חייב את הצדדים להתגרש מהעילה, ששניהם מורדים זה בזה.

בפסק דין זה הורה בית הדין על פירוק השיתוף בדירה, מכירתה כפנויה והתמורה שתתקבל לאחר תשלום המשכנתא תחולק שווה בשווה. לאשה ניתנה זכות ראשונית לקנות את חלקו של הבעל.

עוד נפסק, כי האשה תשאר עם זכויותיה ממקום העבודה ולא כדרישת הבעל לחלוקה שווה.

ה.       הבעל וב"כ ערערו על החלטת בית הדין לפיה האשה תשאר עם זכויותיה ובקשו לפסוק חלוקה שווה בהתאם לחוק יחסי ממון. בית הדין הגדול הורה להחזיר את התיק לבית הדין  האזורי על מנת לבדוק את מדת השיתוף בין הצדדים.

ו.        בין הצדדים התנהלו דיונים בהרכב הנוכחי לנוכח החלטה זו של בית הדין  הגדול.

בית הדין  הוציא החלטה מנומקת ובה פירט את עמדתו. כמו כן הורה על מכירת הדירה ומתן זכות לאשה לרכוש את חלקו של הבעל.

ז.        בחוות דעת של השמאי ברלינר העריך את שווי שכר הדירה בסך 1,700 ש"ח לחודש מעודכן ליום 31/01/010.

להלן טיעוני הצדדים וב"כ כפי שמשתקף מסיכומיהם וסיכומי ב"כ האשה לשעבר.

עיקר טיעוני הבעל וב"כ הם כדלהלן:

 א.         האשה וב"כ תבעו פירוק שיתוף עוד באוגוסט 2004  בכרוך לתביעת הגירושין.

 ב.         הבעל נאלץ לעזוב את הבית בחודש מאי 2005 עקב אלימות האשה, שפנתה לבית הדין  בבקשה להוצאת צו מניעה כנגד הבעל ובית הדין לא קיבל את בקשתה.

אסמכתא משפטית לחיוב האשה בדמי שימוש מצטט מחוק המקרקעין סעיף 33 (תשכ"ט - 1969) ופסיקות של בתי המשפט בהתאם לסעיף זה של החוק.

אסמכתא הלכתית לחיוב האשה בדמי שימוש ציין לפס"ד של הרה"ר לשעבר הרה"ג בקשי דורון שליט"א, הובא בספרו בנין אב ח"ב ופס"ד של אב"ד הרה"ג אוריאל לביא שליט"א הובא בספרו עטרת דבורה ח"ב סימן ל"ג.