חלוקת רכוש, דמי שכירות ראויים

הוגש לפנינו ערעור ביום 14.2.11 ע"י ב"כ המערערת על פס"ד של כב' ביה"ד האזורי בנתניה. הצדדים גרושים משנת תשס"ג 2003 וכבר פרודים זה מזה כ - 25 שנים! פסק הדין נשוא הערעור ניתן ביום כ"ו אלול תשע"א (5/9/11) ע"י שלשה דיינים.

ב"כ המשיב מבקש לדחות על הסף את הערעור מאחר ועברו 30 יום מיום מתן פסק הדין ומיום שהודע פסק הדין לצדדים.

להלן הסדר הכרונולוגי כפי שמתברר ע"פ החומר שבתיק.

תחילת התיק בשנת 87!

בית הדין הודיע לצדדים ביום כ' אלול תש"ע 30/8/10 כי "פסק הדין עומד לצאת במועד קרוב ביותר". ועל כך יש אישור מסירה בתיק. ניתנו נימוקי פסק הדין של דיין יחיד ב-א' אלול תש"ע 11.8.10. פסק דין חתום בשלושה ניתן ביום כ"ו אלול תש"ע 5.9.10.

ב"כ המשיבה טוען כי קיבל את פסק הדין בפקס ובמייל באותו יום. ב"כ המערער טוען כי קיבל את פסק הדין רק ביום 8.2.11. ועוד טוען כי בסוף דצמבר ביקש מבית הדין לקבל פסק דין חתום ממזכירות בית הדין בנתניה לרבות אצל המזכיר הראשי הרב כץ, נאמר לו "שזה המסמך שקיים (נימוקי פסק הדין) ואין זולתו".

ב"כ המשיב טוען כי שבועיים לאחר מתן פסק הדין הגיש בקשה לקביעת שמאות כדי ליישם את פסק הדין. עוד טוען כי ב"כ המערערת (שהיה אז) הודיע לו שהוא קיבל את פסק הדין רק ב - 27.12.10.

על פניו נראה כי אכן היה שיהוי בהגשת הערעור.

גירסת המערערת תמוהה בלשון המעטה.

א.      המשיב קיבל פסק הדין כבר בתחילת ספטמבר ואילו המערערת קיבלה רק כעבור כ-5 חדשים.

ב.      המשיב שלח בקשה ליישום פסק הדין כשבועיים לאחר מתן פסק הדין ואף בקשתו זו והחלטת ביה"ד מיום 18.11.10 שבאה בעקבותיה ודו"ח השמאי כולם לא נודעו למערערת רק לאחר מספר חודשים?

ג.        המערער הגיש לבית הדין את נימוקי פסק הדין ולא הביא גם את פסק הדין שודאי נשא עליו חותמת.

ה.      המערער טוען כי קיבל את נימוקי פסק הדין ולא את פסק הדין עצמו - דבר תמוה.

ו.        לדברי המערער מזכירות ביה"ד ומזכיר הראשי עשו יד אחת כדי להטעותו כשאמרו לו שאין פסק דין חתום בשלושה בתיק, דבר שודאי אינו אמת. למה הם לא יאמרו את האמת מאחר וכיום בעידן המחשב פסק דין שניתן בשלושה כתוב שחור ע"ג לבן, וכשהם נשאלו כבר עברו קרוב ל-4 חדשים.

ז.       מתוך בירור במחשב בית הדין נראה כי פסק הדין נשלח לשניהם ב- 5.9.10 לב"כ המשיבה בפקס-מייל ולב"כ המערער שהיה אז עו"ד גולדנברג ידנית, וזה תואם את טענת ב"כ המערערת כי קיבל את פסק הדין ידנית.

ח.      רק לתוספת נוסיף. בתקנות הדיון סעיף קלח: "תקופת הערעור היא 30 יום מיום מתן פסק הדין. לא קיבל בעל דין הודעה מראש על המועד שבו יינתן פסק הדין, תקופת הערעור לכל בעל דין היא 30 יום מהיום שבה הודע לו כי פסק הדין ניתן".

ב"כ המערערת כותב במכתב לביה"ד ב - 13.1.11 כי נודע לו שיש פסק דין בתיק. הערעור הוגש כאמור ב14/2/11.

לאור כל האמור ברור כי הערעור הוגש זמן רב לאחר המועד שנקבע לערעור על פי התקנות.

אין גם מקום לנקוט לפנים משורת הדין משלוש סיבות עיקריות: