חלומה נ' חוסייני

החלטה

1.לפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן נגד המבקש ביום 19.01.2014, בהעדר התייצבותו.

2.על פי הנטען בכתב התביעה, היו המבקש והמשיב שותפים במגרש גרוטאות בכפר ריינה. כאשר החליטו להיפרד, מכר המשיב למבקש משקל גשר בסך של 25,000 ₪ וטרקטור בסך של 15,000 ₪. המבקש שילם למשיב אך 15,000 ₪ וסירב לשלם את יתרת חובו בסך של 25,000ש"ח.

3.בכתב ההגנה הכחיש המבקש, באופן גורף, את כל הנטען בתביעה וביקש לדחות את התביעה נגדו.

4.ביום 29.09.2013, הגיש המבקש בקשה לדחיית מועד הדיון הקבוע ליום 20.10.2013, שעה 13:00, שכן הוא ישהה במכה בתקופת חג הקורבן. נעתרתי לבקשה, נוכח נימוקיה, וקבעתי כי הדיון בתובענה ידחה ליום 3.11.2013, שעה 8:45. ביום 7.11.2013, יצאה הודעה לצדדים, על דחיית מועד הדיון ליום 19.01.2014, שעה 8:45.

5.המבקש לא התייצב לדיון אשר התקיים ביום 19.01.2014, למרות שזומן כדין, וניתן נגדו פסק דין במסגרתו נתקבלה התביעה, באופן חלקי, והוריתי על חיוב המבקש בתשלום סך של 10,000₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום המלא בפועל.

מכאן הבקשה שלפני:

6.לטענת המבקש, מן הצדק לבטל את פסק הדין שניתן נגדו, שכן לא קיבל לידיו את ההחלטה מיום 29.09.2013, כעולה מאישור המסירה שחזר בציון "לא נדרש". עוד טען, כי שמיעת טיעוניו עשויה להביא להחלטה שונה משנתקבלה.

7.בהחלטתי מיום 2.02.2014, הורתי למשיב למסור עמדתו ביחס לבקשה. המשיב לא השיב.

דיון והכרעה

8.תקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז – 1976 (להלן: "תקנות שיפוט בתביעות קטנות"), שכותרתו היא: "אי התייצבות למשפט", מקנה לבית המשפט סמכות ליתן פסק דין על יסוד כתב התביעה בהיעדר הנתבע.

9.ביטול מכוח חובת הצדק – כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינו פגום, למשל, בשל העדר המצאה כדין או בשל אי המצאת הזמנה לדיון, אזי הפגם מהווה עילה לביטול ההחלטה, מאחר ולא ניתנה לבעל הדין שנעדר ההזדמנות הראויה לבוא ולהשמיע טענותיו, ופסק הדין יבוטל מכוח חובת הצדק (רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ (פורסם ביום 29.10.2000).

בענייננו, המבקש זומן כדין, ולא התייצב למועד הדיון. לא מצאתי בנימוק שהציג המבקש, לפיו הזימון לדיון לא הומצא לידיו, הסבר מניח את הדעת לאי התייצבותו ולכך שלא טרח לעקוב אחר ההחלטות בתיק.

10.למבקש ניתן יומו בבית המשפט, ברם הוא בחר שלא להשתמש בזכות שניתנה לו. משכך, אין עילה לביטול פסק הדין מכוח חובת הצדק (ראה- ר"ע 526/83 פרושינובסקי נ' שירסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ, פ"ד לז(4) 485 (1983).

11.ביטול על פי שיקול דעת – כאשר עסקינן בפסק דין שניתן כהלכה, לבית המשפט נתון שיקול הדעת לבטל את פסק הדין, במסגרתו עליו לבחון את סיבת המחדל של המבקש לאי התייצבותו ו/או העדר התגוננותו ואת סיכויי ההצלחה כי הגנתו של המבקש תתקבל (ע"א 2201/07 חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (פורסם ביום 2.02.2009).

נקבע, כי במידה וניתן לרפא את הפגם הדיוני שבאי התייצבות צד לדיון בדרך אחרת, כגון בפסיקת הוצאות, ולאפשר דיון מחודש בתיק, יש לעשות כן. הדבר נגזר מעיקרון המידתיות ובמטרה למנוע פגיעה בזכויות יסוד של הצדדים (ראה דברי כב' השופטת דורנר ברע"א 1958/00 אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה, תק-על 2001(2), 217).

12.על המבקש את ביטול פסק דין שניתן כנגדו במעמד צד אחד מונח הנטל להראות כי עומדת לו, ולו על פני הדברים, טענת הגנה טובה שאם תתברר לגופה יש בה כדי לשנות את תוצאת פסק הדין, שכן "בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל- דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל שכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי יש ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות..." (א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שביעית, תל אביב (תשס"ג – 2003), עמ' 288).

במסגרת הבקשה שלפני, טען המבקש כי "הביטול עשוי להצמיח לו תועלת ושמיעת עמדתו אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה" (סעיף 6 לבקשה), אולם, מעבר לאמור לעיל, לא טרח לפרט כלל.

משכך, וחרף זאת שהמשיב לא טרח למסור תגובתו לבקשה, מצאתי כי אין להיענות לבקשת המבקש.

13.לאור כל האמור, דין הבקשה לביטול פסק דין להידחות.