חלויה נ' תבור טל מעיינות ואח'

פסק דין

1.עניינה של התביעה הנדונה הוא בתאונת דרכים מיום 4.5.09, כשאין מחלוקת באשר לנסיבות התאונה, לפיהן התובעת נסעה ישר בכביש וחצתה את הצומת, נתבע מס' 1 הגיע מצד שמאל בצומת, לא ציית לתמרור תן זכות קדימה, החל בפנייה שמאלה בצומת ופגע ברכב התובעת.

2.המחלוקת היא באשר לשאלה אם התובעת נושאת באשם תורם להתרחשות התאונה, וכן מחלוקת באשר לגובה הנזק ומוקדי הנזק ברכב התובעת.

3.היום התקיים דיון בתיק, בו שמעתי את עדויות הנהגים וטיעוני הצדדים.

4.באשר לאשם תורם, התובעת העידה ועדותה לא נסתרה כי היא נכנסה לצומת כשלא היה רכב הנתבע שם, ורק לקראת סוף הצומת הוא הגיע מצד שמאל, המשיך בנסיעה ופגע ברכבה. הפגיעה ברכב התובעת בדופן הימני אחורי תומכת בגרסת התובעת כי היא לא ראתה את הנתבע בעת שנכנסה לצומת כי הוא הגיע עדיין לצומת, על אף שדה הראייה הרחב שהיה לה.

5.בנסיבות העניין, אני קובעת כי התובעת לא יכלה למנוע את התאונה, או להבחין בנתבע לפני הפגיעה, לפיכך אינה נושאת באשם תורם כלשהו.

6.התובעת צירפה לכתב התביעה חוו"ד של שמאי לפיה הנזקים הישירים שנגרמו לרכבה הסתכמו בסך 22,205 ₪, וכן חוו"ד על ירידת ערך בשיעור 4%, היינו סך של 4,578 ₪, וכן חשבון שכ"ט שמאי בסך 2,340 ₪. הנתבעת הגישה חוו"ד נגדית של שמאי שבדק את רכב התובעת, ואישר נזקים במוקד אחד בלבד משלושה מוקדי נזק לטענתו, בסך 10,909 ₪ וכן חוו"ד נגדית על ירידת ערך בשיעור 1% בסך 1,144 ₪. הנתבעת אישרה לתובעת שכ"ט שמאי חלקי בסך 1,053 ₪, סה"כ סכום הנזק המאושר מטעם הנתבעת עמד על 13,106 ₪. מסכום זה הפחיתה הנתבעת את עלות שכ"ט השמאי מטעמה בסך 1,200 ₪, וכן הפחיתה 10% בגין אשם תורם בסך 1,311 ₪, ואת היתרה בסך 10,595 ₪ שילמה לתובעים.

7.לאחר שעיינתי בתמונות הנזק ברכב התובעת וכן ברכב הנתבע, וכן שמעתי את העדויות, אני מעדיפה את גרסתה של התובעת על פני גרסת הנתבע לפיה הנזק ברכבה החל מהדלת האחורית ימנית ונמשך עד לכנף האחורי ימני. מעיון בתמונות הנזק עולה המשכיות של כל הפגיעה מהדלת האחורית ימנית ואף מקצה הדלת הקדמית ימנית לכל אורך הדרך עד לכנף האחורי ימני ולטמבון האחורי ימני. הרצף מעיד על כך שהפגיעה החלה מאותו מוקד של הדלת האחורית ימנית ונמשך לכל אורך הדרך. אינני מקבלת את מסקנות שמאי הנתבעת לגבי שלושה מוקדי נזק שונים, והנזק הוא במוקד נמשך אחד ויחיד.

8.התובעת ובעלה העידו כי היא המשתמשת היחידה ברכב, המדובר ברכב שמור, וכי לרכב לא הייתה כל פגיעה קודמת טרם התאונה. בעלה של התובעת העיד כי התובעת חזרה לאחר התאונה עם כל הנזקים הנראים בתמונות, וכך הוא הכניס את הרכב למוסך, לפיכך אני קובעת כי כל הנזק ברכב התובעת הוא מהתאונה נשוא התביעה.

9.בנסיבות אלו יש לאשר לתובעת את הנזקים הישירים ואת ירידת הערך שנקבעו בדו"ח השמאי מטעמה.

10.הנתבעת הורידה מתשלום הפיצוי לתובעת את עלות שכ"ט השמאי מטעם הנתבעת. זהו מהלך אסור וחסר בסיס שבדין. אם הנתבעת חולקת על ממצאי השמאי מטעם התובעת, רשאית היא כמובן להזמין חוו"ד של שמאי מטעמה, אך אינה רשאית בשום צורה להפחית מהפיצוי של התובעת את עלות השמאי שלה, גם אם בסופו של דבר בית המשפט יעדיף את ממצאי השמאי של הנתבעת. זוהי הוצאה שהוצאה ע"י הנתבעת לצורך בירור חבותה, לפיכך אינה רשאית להטיל הוצאה זו על התובעת.

11.באשר לשכ"ט השמאי נראה בנסיבות העניין כי השכר של שמאי התובעת בסך 2,340 ₪ בגין שתי חוו"ד של הנזק הישיר וירידת הערך, הוא מוגזם, ולכן אני מעמידה אותו על סך 1,600 ₪.

12.לאור האמור לעיל, אני מורה לנתבעת מס' 1 לשלם לתובעים פיצוי נוסף בסך בגין נזק ישיר בסך 11,296 ₪, פיצוי נוסף בגין שכ"ט שמאי בסך 547 ₪, פיצוי נוסף בגין ירידת ערך בסך 3,434 ₪, וכן מורה לנתבעת להשיב לידי התובעת את שכ"ט השמאי מטעם הנתבעת בסך 1,200 ₪, סה"כ על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 16,477 ₪.

13.לסיכום אני מחייבת את נתבעת מס' 2 לשלם לתובעים סך של 16,477 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 4.5.09 ועד יום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 500 ₪.

המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, י' טבת תשע"ב, 05 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: