חכמי נ' בן יונה(אחר/נוסף)

פסק דין

1.זוהי תובענה הדנה בשתי בקשות שהדיון בהן אוחד – בקשת המבקש לביטול פסק בורר, ובקשת המשיב לאישורו של אותו פסק.

המשיב עוסק מזה שנים בעסקי מכירת יהלומים והוא חבר בבורסת היהלומים הישראלית בע"מ. במועדים הרלבנטיים היה המבקש חבר בבורסת היהלומים בניו-יורק וניהל את עסקיו יחד עם בנו.

במהלך החודשים מאי-יוני 2007 רכשו המבקש ובנו מהמשיב יהלומים, ובתמורה נמסרו למשיב המחאות דחויות לתשלום החוב. המחאות אלה לא כובדו ועל כן הוגשה על ידי המשיב תביעה כנגד המבקש ובנו לתשלום סך של 127,195 דולר. התביעה הוגשה למוסד הבוררות של הבורסה הישראלית, אשר לא דנה בחלק מן החוב מכיוון שאותו חלק נגע לעסקה שנעשתה בניו-יורק, ובסופו של דבר דן מוסד הבוררות של הבורסה בעסקאות בסכום כולל של 98,268 דולר.

2.ביום 11.3.08 התקיים דיון בבוררות. המבקש ובנו לא התייצבו לדיון וניתן פסק דין לפיו חויבו המבקש ובנו לשלם למשיב סך של 98,268 דולר.

ביום 24.3.08 הגיש המשיב בקשה לאישור פסק הבוררות לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. המבקש התנגד לאישור פסק הבוררות והגיש בקשה לביטולו של אותו פסק. לאחר משא ומתן שנערך בין הצדדים, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה אשר קיבלה תוקף של החלטה ביום 10.7.08, לפיה "המשיב (שם, המבקש כאן) מתחייב לשתף פעולה בהליך הבוררות ולקבל לידיו זימונים להליך הבוררות...".

3.לאור הסכמה זו זומן המבקש לישיבת בוררות נוספת. לאחר דחיות רבות התקיימה ישיבת בוררות, אשר גם אליה לא התייצב המבקש.

לפיכך, ניתן ביום 18.1.09 פסק בוררות, המחייב את המבקש לשלם למשיב סך של 98,268 דולר.

פסק זה הוא מושא הדיון כאן. המבקש מבקש ביטולו של פסק הבוררים והמשיב מבקש את אישורו.

4.לטענת המבקש, יש לבטל את פסק הבוררות מכמה טעמים:

א.לא קיים הסכם בוררות כדין.

ב.לבוררים לא הייתה סמכות לדון.

ג.נשללה זכותו של המבקש לייצוג.

ד.נשללה זכותו של המבקש להביא את עניינו, עדיו וראיותיו, מאחר שזומן לדיון בהתרעה של שלושה ימים.

ה.יש לבטל את הפסק בשל היותו נוגד את תקנת הציבור.

5.כידוע, שואב הבורר את סמכותו מהסכם הבוררות. לפיכך יש לבחון את השאלה אם קיים הסכם כזה.

כזכור, פסק הבוררות הראשון בוטל בהסכמה ותחתיו נקבעה הסכמה של שני הצדדים, לפיה המבקש מתחייב לשתף פעולה בהליך הבוררות. הסכמה זו נעשתה על רקע בקשה לאישור פסק הבוררות הראשון ובקשה לביטולו, אשר נדונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

לפיכך יש לקרוא את הסכמת הצדדים על רקע זה.

כאשר נוקבים הצדדים בהסכם במילה "הבוררות", נראה כי כוונתם להליך הבוררות אשר הניב את הפסק הראשון שביטולו הוסכם על שני הצדדים. מכאן אני למד שלמעשה הוסכם על הצדדים שהבוררות תתנהל בפני המוסד לבוררות של הבורסה הישראלית ליהלומים. אם לא כן, ראוי היה ונכון היה שהצדדים, ששניהם היו מיוצגים באותה עת, יקבעו בהסכם את זהותו של הבורר. תחת זאת התייחסו הצדדים למונח "הבוררות" כאשר הפרשנות הנכונה למונח זה, על רקע העובדות שהיו בעת עשיית ההסכם, היא המוסד לבוררות של בורסת היהלומים הישראלית אשר הוציאה את פסק הבוררות הראשון.

יש לזכור שבבקשה אשר הוגשה לביטול פסק הבורר הראשון לא טען המבקש דבר באשר לסמכות הבוררים. על רקע זה יש להבין כי הייתה הסכמה מכללא של המבקש לקיום הבוררות בפני המוסד לבוררות של בורסת היהלומים הישראלית.