חכמי ואח' נ' כפר שיתופי להתיישבות חקלא ואח'

החלטה

1.בפני בקשת הנתבע 2 (להלן גם :"המינהל"),לעיכוב הליכים בתיק עד לסיומם של הליכי בוררות,במסגרתם הועברה לידון התביעה בין התובעים לנתבעת 1 (להלן: "האגודה").

הבקשה הוגשה תחילה כבקשה לסילוק על הסף ולחילופין לעיכוב הליכים, אולם הנתבע 2 צמצם ,בשלב זה, את בקשתו לבקשה החלופית לעיכוב הליכים.

לטענת הנתבע 2, עיקר התביעה הינו בטענה כי נגבו מהתובעים, ע"י האגודה, כספים לא כדין,לרבות טענות של מרמה וזיוף וכי הטענה כנגד המינהל הינה כי לא פיקח על גביית הכספים. לפיכך,טען המינהל כי יש להמתין תחילה להכרעה בשאלה האם אכן נגבו כספים לא כדין ואין אפשרות להכריע בתביעה כנגד המינהל לעניין אי פיקוחו, בטרם הוכרעו הטענות בעניין גביית הכספים ע"י האגודה.

2.התובעים התנגדו לבקשה והגישו תגובה ארוכה, שלא לצורך בשלב זה,בה פרסו את טענותיהם נשוא התביעה. בתמצית, טענת התובעים הינה, כי המינהל ידע על הגביה ועל ההליכים הבלתי חוקיים ,לטענת התובעים, אולם בחר להתעלם ולעצום עיניו ובכך אפשר לאגודה להמשיך להתנהל,לטענת התובעים, לא כדין. התובעים טענו כי המינהל יכול היה לעצור את ההליך הלא תקין באיבו, דבר שהיה מאלץ את האגודה להשיב את הכספים ואולם לא עשה כן.

בתגובתם חזרו התובעים גם על טענותיהם בעניין העברת התביעה כנגד האגודה להליך של בוררות. בעניין זה אשוב ואבהיר לתובעים כי אינני יושבת כערכאת ערעור על החלטותי. ככל שסברו התובעים כי החלטתי דאז מוטעית, היו רשאים לנקוט בהליכי ערעור באופן הקבוע בחוק.

3.בקשת המינהל דומה למעשה לבקשה לעיכוב הליכים מחמת הליך תלוי ועומד,אם כי במקרה דנן המדובר בהליך של בוררות המתנהל בין התובעים לאגודה .

אכן בהתאם להלכה בדבר הליך תלוי ועומד,כאשר תלוי ועומד בין צדדים הליך אחר בו נידונה סוגיה מהותית שיכול ותשפיע על ההכרעה,רשאי ביה"מ לעכב הליך המתנהל בפניו עד לסיומו של ההליך האחר. הבסיס להלכה זו הינו מניעת הכבדה על בעלי הדין וביה"מ והימנעות ממצב בו שתי ערכאות שונות מגיעות לממצאים, או מסקנות משפטיות שונות.

לפיכך,לו הייתה התביעה בין התובעים לאגודה מתבררת בפני ביה"מ אחר,ייתכן והיה מקום להיעתר לבקשה,שכן ככל שההכרעה שם הייתה כי לא נגבו כספים לא כדין,מובן כי גם תביעה זו הייתה מתייתרת.

יחד עם זאת במקרה דנן, התביעה בין התובעים לאגודה הועברה להתברר בפני בורר אשר ע"פ הסכמת הצדדים בהסכם בינהם, פטור מהדין המהותי ואף משוחרר מלנמק את פסק דינו.ראה סעיף 19 ב' להסכם בין התובעים לאגודה:

"הבורר יהא משוחרר מהדין המהותי,מסדרי הדין ודיני הראיות ויהיה משוחרר מלנמק את פסק דינו".

לפיכך,הגם שמדובר בשאלות שלובות וביה"מ יידרש בתביעה דנן,גם להכרעה בשאלה האם מדובר בכספים שנגבו לא כדין,הרי אין מקום להורות על עיכוב הליכים בתביעה זו עד לסיום הליך הבוררות. עוד יצוין כי אף לא הוכח, או נטען, כי בשלב זה כבר החל הליך הבוררות. כאמור, מכל מקום, מאחר שהכרעת הבורר לא חייב שתינתן ע"פ הדין המהותי,אליו מחויב ביה"מ זה,אני דוחה את הבקשה ומחייבת את הנתבע 2 בהוצאות התובעים בסכום של 500 ₪.

4. ככל שטרם הושלמו ההליכים המקדמיים בין הצדדים ,אני מורה על השלמתם תוך 30 יום מהיום (ימי הפגרה במניין).

דרישה לצד שכנגד בעניין,תוגש תוך 7 ימים מקבלת החלטה זו.

5.אני מורה על הגשת תצהירים :

התובעים עד ליום 1.10.12

הנתבע 2 עד ליום 1.11.12

צד המבקש להעיד עד שלא באמצעות תצהיר יגיש בקשה מתאימה, לא יאוחר ממועד הגשת תצהיריו, בצירוף תצהיר ויפרט את נימוקי הבקשה ואת ניסיונותיו לקבל תצהיר מאותו עד.

נקבע להוכחות ליום 5.12.12 בין השעות 11:00-14:00.

הדיון יתקיים בביה"מ שלום בצפת.