חכמון נ' א.א. מעיינות בע"מ

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום כד' איר תשע"ב – 16 מאי 2012, בהעדר התיצבות התובע.

כתב התביעה בתיק זה הוגש בחודש 08/2011, וענינו תביעה ע"ס 2,000 ₪ בגין "עגמת נפש" שנגרמה עקב אי-תקינות מכשיר לאספקת מים קרים וחמים שנרכש על ידי התובע, אשר לא סיפק המים בטמפרטורה המתאימה.

דיון בתובענה נקבע ליום 20.06.2012, אך לבקשת התובע, אשר טען כי במועד שנקבע מצוי ב"נסיעה וסידורים" ועתר להקדמת מועד הדיון, הוקדם המועד ליום בו ניתן פסק הדין.

ההחלטה בנוגע להקדמת המועד נמסרה לתובע כדין.

במועד שנקבע, לא התיצב התובע, ולאחר המתנה בת 40 דקות, ניתן פסק דין, לפיו נדחתה התביעה והתובע חויב בהוצאות משפט בסך 750 ₪. יצוין לענין זה, כי נציג הנתבעת הגיע לדיון ממרכז הארץ.

ביום 11.06.2012 עתר התובע לבטול פסק הדין שניתן בהעדר התיצבות מטעמו, וכה ציין בבקשתו (צטוט):

בתאריך שנקבע לי המשפט לי לאשתי בקשר לתביעה שהגשנו, קרתה לאשתי תאונת דרכים ליד תחנת המשטרה בדימונה. אי לכך לא יכולתי לבוא לדיון המשפטי שנערך באותו יום.

[ההדגשה שלי ר.ס.].

בתצהיר שצורף לבקשה חזר במדויק על טענותיו דלעיל, ואף הוסיף כי עקב קרות התאונה באותו היום נבצר ממנו להודיע לבית המשפט על אי-התיצבותו וכי הפגיעה של אשתו היתה "קשה מאוד".

דא עקא, מאישור המשטרה ומסמכי המיון שהוגשו עלה, כי המדובר בתאונת דרכים שאירעה, על פי הטענה, כחמישים יום לפני כן – בחודש 03/2012. ממכתב שחרור שצורף עלה, כי המדובר בתאונה שעברה אשת התובע, ולמרבה המזל לא נגרמו פגיעות קשות למעט נקע ושבר בקרסול ובבוהן שמאל, אשת התובע שתחי' שוחררה לביתה מבית החולים באותו היום לאחר זמן קצר.

עקב הסתירה לכאורה בין האישורים שהוגשו לבין מועד הדיון, התנגדה הנתבעת לבטול פסק הדין, תוך שנציג הנתבעת מפרט בתגובתו, כי ההוצאות שנגרמו לו, לרבות הנסיעות ושעות העבודה, אף עולות על סכום ההוצאות שנפסק.

תגובת הנתבעת הועברה לידי התובע, אשר נתבקש להתיחס לחוסר הבהירות בנוגע למועד בו אירעה, לכאורה, התאונה. בתשובתו מיום 30.07.2012 שינה התובע טעמו, והפעם טען, כי במועד שנקבע לדיון אשתו היתה "אחרי תאונה" וכי הוא נאלץ לטפל בה.

לאחר שעינתי בבקשה, בתגובת הנתבעת ובתשובת התובע, לא מצאתי כי נתמלאו במקרה זה התנאים לבטול פסק הדין.

שניים הם התנאים שנקבעו בפסיקה לצורך בטול פסק דין שניתן בהעדר התיצבות: מתן הצדק סביר לאי-התיצבות, וכן הצבעה על עיוות דין שיגרם כתוצאה מאי-בטול פסק הדין.

הוסף לאמור, בקשה לבטול פסק דין הינה במקורה סעד מן הצדק, על המבקש בטול פסק דין לבוא בידיים נקיות.

במקרה דנן, לא הוצג כל הסבר משכנע לאי-התיצבות מטעם התובע, בשל תאונה שאירעה, על פי הטענה, לאשתו, כחדשיים לפני המועד שנקבע, בגינה השתחררה, למרבה המזל, מחדר המיון, באותו היום.

יתר על כן, מקריאת הבקשה לבטול פסק הדין עולה, כי התובע לא פעל בידיים נקיות, כאשר לכאורה נראה כי עשה להטעות את בית המשפט, וטען, הן בבקשה והן בתצהיר שצורף לה, כי התאונה אירעה ביום הדיון.

במקרה דומה, בו טען תובע, כי הופנה לחדר מיון ביום הדיון, ולאחר מכן עלה, כי לא אירע הדבר אלא התיצב בקופת החולים בלבד, דחה בית המשפט המחוזי, כב' השופטת ר. יפה-כץ, בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטענות, אשר נמנע מלבטל פסק דין, בשל אי-נקיון כפיים של מבקש הבטול. ראה רת"ק 37170-01-12 אסתיקאר חברה בע"מ נ' שובל קומא (לא פורסם).

הוסף לאמור, המדובר בתביעה שענינה פיצוי בגין "עגמת נפש" בלבד. בתביעות מסוג זה, הפיצוי מצומצם מאוד, אם בכלל, ולא שוכנעתי, שיגרם עיוות דין כתוצאה מדחית התביעה.