חכמון נ' קראוס קונדטוריית רוקקו

החלטה

התובעת הגישה תביעה בה עתרה לחייב את הנתבע לפצותה בתשלום בסך של 30,000 ₪ בגין נזק שנגרם לשיניה בעת שנעץ ננעץ בחניכיה לאחר שלדבריה אכלה עוגה שרכשה אצל הנתבע.

הנתבע כפר בדברי התובעת ובכתב הגנתו טען בין השאר כי התובעת לא תמכה את תביעתה במסמכים.

לציין כי התובעת לא הציגה ראיה ממנה ניתן ללמוד כי היא רכשה את העוגה בבית עסקו של הנתבע. כמו כן התובעת לא הציגה ראיה כנדרש על פי התקנות על פי סעיף 127 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, ולא הוכיחה באמצעות תעודת רופא את טענותיה לגבי הענין הרפואי שבגינו היא תבעה.

בנוסף התובעת לא זימנה עדים להוכיח את דבריה כי בעקבות אכילת העוגה נגרם בפיה הנזק הנטען, הגם שלדבריה היא אכלה את העוגה בגן הילדים בעת שנכחה במקום סייעת. הדעת נותנת כי אם ננעץ נעץ בחניכיה של התובעת, הסובבים אותה היו ערים לארוע בזמן אמת.

עם זאת התובעת הציגה מסמך שאינו נושא תאריך, ממנו עולה כי היא הגיעה למרפאת ד"ר נוימן בעקבות נעץ שנתקע בסמוך לשן 45, ונשלחה לבית חולים תל השומר לצורך עקירת השן.

כמו כן הגישה מסמך נוסף שאינו נושא תאריך המציין כי הארוע ארע ביום ה - 25.12.07, ובנוסף צרפה הצעת מחיר לבניית שתל, עקירה כירורגית מבנה על שתל וכתר בעלות של 6,150 ₪ המתיחסת לשן מס' 45. הצעת המחיר היא מיום 7.6.09.

התובעת לא הציגה אישורים רפואיים כחוק ובהתאם לסעיף 24 לפקודת הראיות.

מנגד, הנתבע המציא שני מסמכים הזהים לאישורים הרפואיים אשר הציגה התובעת כמצוין לעיל, המסמכים אשר הציג הנתבע מתיחסים לשן מס' 42 ולשן מס' 46, בעוד המסמך שהציגה התובעת מתיחס לשן מס' 45, הגם שמספר השן לכאורה תוקן.

בנוסף הציג הנתבע מסמך מיום 4.7.10 ממנו עולה כי הרופא אשר ערך את המסמכים שצורפו לכתב התביעה, המסמכים המצויינים לעיל, ומסמכים זהים להם הוגשו היום במהלך הדיון על ידי הנתבע וסומנו כ- נ/1, ו – נ/2, במסמך צויין כי התובעת הגיעה למרפאה ביום 24.9.07 וכי הופנתה לתל השומר בשל בעיה קרדיולוגית, כמו גם עברה טיפולים שונים לשיקום אזורים מחוסרי שיניים במרפאה ובנוסף צויין כי האישורים הקודמים שניתנו, שכביכול מאשרים שנעץ נתקע בלסתה או בחניכיה, היו על סמך תאורים שלה בלבד ולא על סמך ממצא רפואי.

בנסיבות אלה ובשלב זה, אני סבורה כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה על פי חוק ולא הוכיחה את תביעתה, והנכון היה לדחות התביעה על הסף ולשקול חיוב התובעת בהוצאות הנתבע.

עם זאת, עסקינן בתביעה קטנה והצדדים אינם מיוצגים. התובעת טענה כי היא לא היתה ערה לכך שעליה להמציא מסמכים רפואיים בהתאם לתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי. כמו גם טענה כי לא היתה ערה לכך שעליה לזמן עדים. בנוסף טענה כי לא היתה ערה לכך שעליה להוכיח שרכשה את העוגה בבית עסקו של הנתבע. כמו גם טענה התובעת כי היא סברה שהנתבע לא מכחיש את אחריותו לקרות הארוע, לאור העובדה שהנתבע הפנה אותה לחברת הביטוח שמבטחת את בית עסקו.

בנסיבות אלה ולפנים משורת הדין, היה והתובעת תעתור לאפשר לה להוכיח את תביעתה כחוק, בכפוף לכך שהתובעת תישא בהוצאות הנתבע בגין דחיית ישיבת היום, יקבע מועד נוסף לדיון.

ניתנה והודעה היום י"ט אלול תש"ע, 29/08/2010 במעמד הנוכחים.

ליאורה פרנקל (שיפמן, שופטת

החלטה

לאור עתירת התובעת, אני קובעת דיון ליום 2.12.10 בשעה 8:30 על מנת לאפשר לתובעת להמציא ראיות ולהוכיח את תביעתה.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות ישיבת היום בסך של 200 ₪ ללא כל קשר לתוצאות המשפט.

ניתנה והודעה היום י"ט אלול תש"ע, 29/08/2010 במעמד הנוכחים.

ליאורה פרנקל (שיפמן, שופטת

החלטה

התובעת איננה מיוצגת, ולפנים משורת הדין, איפשרתי לתובעת להמציא ראיותיה לישיבה נדחית על מנת שיעלה בידה להוכיח את תביעתה שענינה ענין שברפואה, כדין ועל פי החוק.