חכמון נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפניי ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 ("החוק") על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 10.10.2011, שקבעה למערער נכות רפואית צמיתה בשיעור 10% (בגין טינטון) החל מיום 24.1.2005 ("הועדה").

ערעורו של המערער מופנה אך ורק כנגד מועד תחילת הנכות.

העובדות

2.המערער, יליד 1943, הוכר כנפגע בעבודה נוכח חשיפתו הממושכת לרעש מזיק, וזאת לפי סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956.

3.הועדה נימקה החלטתה כדלקמן:

"ממצא רפואי:

הוועדה עיינה בתיק מקופ"ח הכולל ביקורים אצל רופאי א.א.ג, ד"ר אבס דאלי ובהמשך ד"ר צינל ברטו. התלונות על טנטון מופיעות לראשונה ב- 15.12.03 (ד"ר אבס) אך התלונות הן: "לפעמים רעשים באזניים". החל מ- 24.1.05 נרשם הן בתלונות והן באבחנות "טיניטוס" (ד"ר הייטשם). תלונה זו על טיניטוס חוזרת גם בביקורים מתאריכים מאוחרים יותר.

סיכום ומסקנות:

הוועדה סבורה כי מהתיק הרפואי עולה טנטון קבוע מתועד החל מיום 24.1.05 ולפיכך דוחה את הערר"

על החלטה זו הערעור שבפניי.

טענות הצדדים

4.לטענת המערער, טעתה הועדה הרפואית בקביעתה כי דרגת הנכות היציבה של המערער הינה מיום 24.1.2005. בהקשר זה מציין המערער, כי מחוות דעת פנימית של המשיב (ד"ר ברמה) מיום 11.3.2008 עולה כי עד לשנת 2008 נרשמה רק תלונה אחת לגבי הטנטון וכי מבדיקה שנעשתה אצל המשיב לצורך הכרה בתביעה הקודמת של המערער נקבע כי ב- 2003 התלונן על רעשים מדי פעם. לפיכך, החלטת הוועדה לפיה מהתיק הרפואי של המערער עולה כי יש תיעוד לטנטון קבוע, עובר לשנת 2008, תמוהה.

מוסיף המערער, כי עד לשנת 2008 לא סבל מטנטון קבוע ועל כן אין לקבוע תחולת נכות לעניין הטנטון לפני שנת 2008. ודאי כך, משנדחתה תביעתו לטנטון במרץ 2008.

לפיכך, מבקש המערער מבית הדין לקבוע את תחולת הנכות לאחר שנת 2008 ולחלופין, להורות לוועדה לשקול שוב את קביעתה לעניין תחולת הנכות.

5.המשיב הסכים כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה על מנת שתקבע את מועד תחולת הנכות של המערער, אך בשים לב לכך, שתביעתו הקודמת (שנדחתה) הוגשה כבר ביום 5.9.06. משכך – סמכות הוועדה למועד תחולת הנכות, אינה יכולה להיות מוקדמת מיום הגשת התביעה הקודמת שנדחתה. לגישת המשיב, תאריך הגשת התביעה הוא הקובע לאיזו תקופה מתייחסת החלטת המוסד לדחותה (ולא לשוא נעצר מירוץ השיהוי עם הגשת התביעה ולא עם דחייתה).

6.ב- 7.2.13 הודיע המשיב, כמתחייב מהחלטתי כי הועדה דנא דנה בתביעה שהגיש המערער (19.1.11), בה הכיר המשיב בטנטון. חוו"ד ד"ר ברמה (שניתנה ב- 11.3.08) ניתנה בתביעה ראשונה שהגיש המערער ובה נדחתה תביעתו להכיר בטנטון. לא ניתן "להכפיף" שק"ד הועדה לשק"ד הרופא בהליך הקודם.

הכרעה

7.עפ"י סעיף 123 לחוק, החלטות הועדה ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה. בית הדין לא יתערב בממצאיה הרפואיים של הוועדה כל עוד היא ממלאת את תפקידיה בהתאם לחוק ולתקנות וכנדרש מוועדה מעין-שיפוטית.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים וכל החומר שהוגש לתיק בית הדין החלטתי כי יש לקבל את הערעור בחלקו, כהסכמת המשיב. ואפרט נימוקיי: