חכם נ' כהן ואח'

פסק דין

תביעה לפיצוי כספי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 30.6.1987, ביום 28.11.2009, עת בילה בשטחה של הנתבעת 2, מועדון הסיטי הול בע"מ (להלן: "המועדון"), אשר בבעלות ו/או בניהולו של הנתבע 1. הנתבעת 3 הייתה המבטחת של המועדון בזמנים הרלוונטיים לתביעה. לאחר הגשת חוות דעת רפואיות מטעם הצדדים, ביקש התובע לנהל התיק על בסיס העדר נכות.

הצדדים הסמיכוני ליתן בתיק זה פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"), בסכום שלא יעלה על 30,000 ₪ נטו, לא כולל אגרה ושכ"ט עו"ד, ולרבות אפשרות לדחיית התביעה, לאחר שמיעת טיעוני ב"כ הצדדים בעל-פה, הן לעניין האחריות, והן לעניין הנזק.

לפי הנטען בתביעה, בעת שרקד על רחבת הריקודים של המועדון, אשר על רצפתה היו נוזלים ומשקאות חריפים, החליק התובע וסובב את ברכו הימנית, וכתוצאה מכך נפל ונפגע (להלן: "התאונה").

בסמוך לאחר התאונה, נבדק התובע על ידי רופא במסגרת שירותי "ביקורופא", שמצא נפיחות, נוזלים בברך הימנית, כאבים במישוש בצד הפנימי-קדמי של הברך המתגברים ביישור ובסיבוב חיצוני של הברך. צילום לא העיד על חבלות טראומטיות, וצוין כי "יש רק סימני מחלת פיליגריני-שטיד" (ת/1). הומלץ לתובע על תחבושת אלסטית וחופש מחלה לפחות שבוע ימים.

ביום 1.12.09 ביקר התובע אצל אורטופד במסגרת קופ"ח והתלונן על "כאבי ברך לאחר תנועה סיבובית" (נ/1-נ/2). בבדיקתו נמצאו נפיחות מינימאלית בברך, תפלית, טווח תנועות מלא, ברך יציבה ורגישות למישוש בסדק מפרקי, ללא ממצא פתולוגי גרמי חריף, ואובחן קרע במניסקוס קרן מדיאלית (נ/3). התובע הופנה לבדיקת MRI בברך ימין, לפיזיותרפיה, וקיבל מרשם לאופטלגין. הומלץ לתובע על גפה מורמת והליכה לפי יכולת.

בימים 6.12.09 ו- 13.12.09 פנה התובע לרופאת משפחה שציינה כי התובע "נבדק במח' טראומה עם חשד לקרע של מניסקוס", ומצאה בבדיקת התובע נפיחות בברך ימין, כמות קטנה של נוזל והגבלה בתנועות. הרופאה הפנתה את התובע לבדיקת רופא אורטופד ברך.

ביום 8.3.10, לאחר שבדק את התובע, ביצע ד"ר קליגמן מרדכי לתובע, במסגרת "כללית מושלם", במרכז הרפואי "לין", ניתוח ארטרוסקופיה ברך ימין במסגרתו הוצא גוף זר. ביום 10.3.10 ביקר התובע אצל ד"ר קליגמן שמצא פצע נקי, המליץ על החלפת חבישה והפנה את התובע להוצאת תפרים ולפיזיותרפיה. ביום 28.7.10 שב התובע לד"ר קליגמן והתלונן על הגבלה במאמץ. בבדיקתו נמצאו רגישות מקומית, ללא הגבלה בטווח תנועות, יציבות תקינה, והומלץ לו על ברכיה.

התובע הגיש לתיק 2 מכתבי סיכום טיפולי פיזיותרפיה, לפיהם ביצע התובע בסה"כ 16 ביקורים בפועל במכון הפיזיותרפיה במסגרת קופ"ח החל מיום 31.12.09, ובסיום הטיפולים, ביום 29.7.10, צוין: "ללא כאב במנוחה, כאב לאחר מאמץ: עמידה מעל 40-30 דק', עלייה במדרגות, ריצה", והומלץ לתובע המשך עבודה עצמית לחיזוק, תרגול בבית ו/או בחדר כושר; כן הומצאו לתיק אישור מחלה, לפיו התובע לא עבד בתקופה שהחל מיום 8.3.10 ועד ליום 21.3.10, וקבלות בדבר הוצאות רפואיות בסך כולל של 1,253 ₪ (ת/3).

עוד הוגשו לתיק תלושי שכר של התובע שעבד עד לפני למעלה משנה וחצי מהיום, כסדרן בתיאטרון הצפון, בהתייחס לתקופה שהחל מחודש יוני 2009, לפני התאונה, ועד לחודש אפריל 2011 (ת/2). מן התלושים המתייחסים לחודשים יוני-אוקטובר 2009, עולה כי שכרו החודשי הממוצע של התובע עמד ע"ס של 4,178 ₪ ברוטו; בחודש התאונה (נובמבר 2009) השתכר התובע סך של 1,144 ₪ ברוטו; ואילו בחודשים דצמבר 2009 – אפריל 2011, לאחר התאונה, השתכר התובע בממוצע סך של 1,520 ₪ ברוטו לחודש לאחר שלטענתו, היקף עבודתו צומצם לרבע משרה. יצוין כי התובע החל את לימודיו האקדמיים בחודש אוקטובר 2010.

בסיכומיו ביקש התובע לפסוק לו את סכום התקרה שהוסכם על ידי הצדדים (30,000 ₪), בנוסף לשכ"ט עו"ד, הוצאות התובע בעבור מומחה רפואי ואגרה.

הנתבעת טענה כי דין התביעה להידחות בשל העדר אחריות הואיל ומדובר בסיכון טבעי (תנועה סיבובית של הברך) ובשים לב לכך שלטענות בדבר נוזלים ברחבת הריקודים אין זכר במסמכים הרפואיים הראשוניים, וכאשר לא נסתרה טענת הנתבעים בתצהיר התשובות לשאלון כי דאגו לתחזוקת המבנה ולניקיונו; וכן לאור עברו הרפואי של התובע – חוסר יציבות וכאבים בקרסול שמאל וכף רגל שמאל משנת 2004 (נ/5-נ/8) וקושי בהליכה וכאבי רגליים בהתאם לתיקו הרפואי הצבאי של התובע שם קיבל התובע פטור למשך 21 יום מקפיצות, ריצות, מסעות והרמת משא מעל 7 ק"ג (נ/7) – עבר שייתכן כי הביא לתאונה דנן; לחלופין, לקבוע כי יש להטיל על התובע אשם תורם; ולחלופי חילופין, לקבוע כי נזקו של התובע מסתכם בסך מינימאלי בגין כאב וסבל ובגין הוצאות.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים על צרופותיהם, שמעתי את עדותו של התובע שניתנה באופן בלתי אמצעי בישיבה מיום 17.6.13, עיינתי בתיעוד הרפואי ובתלושי השכר שצורפו במהלך הדיון מיום 29.9.13, ונתתי דעתי לטענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם בעל-פה, הן לעניין החבות והן לעניין הנזק, ובהתאם לסמכות שניתנה לי ליתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט, הנני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לפצות את התובע בסך של 20,500 ₪. לסכום זה תתווסף אגרת פתיחת ההליך [משוערכת ] וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% בתוספת מע"מ.

התשלום נשוא פסק הדין ישולם תוך 30 יום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תסרוק לתיק את המוצגים שהוגשו במהלך הדיון.

ניתן פטור מתשלום יתרת האגרה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ו תשרי תשע"ד, 30 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: