חכם נ' אפלשטיין ואח'

החלטה

התובעת ילידת 21/03/1959, עותרת למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחום: האורתופדיה, הנוירולוגיה והפלסטיקה לצורך בדיקתה וקביעת דרגת נכותה בעקבות תאונת הדרכים בה היתה מעורבת לטענתה ביום 24/07/12 כהולכת רגל.

הנתבעת מתנגדת לבקשה ועיקר טעמיה להלן : -

הנתבעת מכחישה את עצם קרות האירוע ומעורבות הרכב המבוטח באירוע הנטען על ידי התובעת. לגופה של הבקשה נטען, כי הפגיעות שנגרמו לתובעת הינן פגיעות קלות וחסרות משמעות. וכי המסמכים הרפואיים שצורפו הינם מהתקופה הסמוכה לאחר האירוע שאין בהם להצדיק את המינויים המבוקשים, בנוסף מהמסמכים שצורפו ניתן ללמוד כי התובעת הבריאה לחלוטין מפגיעתה.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה ובחומר הרפואי שצורף לבקשה אני מחליטה כדלקמן : -

כידוע, עקרון יסוד בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הוא, שכיוון שהתובע-הניזוק אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שבית המשפט ימנה, על בית המשפט להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע. דחיית בקשה למינוי מומחה, כמוה, במידה מסוימת, כדחיית התביעה (או חלקה הנוגע לנכות מסוימת). מכאן הזהירות הרבה שעל בית המשפט לנהוג בה כאשר הוא בוחן בקשה למינוי מומחה (ראה בעניין רע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ פ"ד נב (5) 136, 138-139 (1998).

נוסף אציין, כי במקרה של ספק יש למנות מומחה, שכן עדיף שיתברר כי המינוי היה מיותר ואז גם ניתן יהיה לחייב את התובע בעלות המומחה, מאשר שלא יתמנה מומחה במקרה שאכן סובל התובע מנכות עקב התאונה. (ריבלין, תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים, (מהדורה רביעית, 2012) 651). וכן רע"א 3007/12 - פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ . תק-על 2012(2), 7160

ומהכלל אל הפרט,

בתחום האורטופדי, הואיל ולתובעת נגרמו שברים בצלעות החזה נחה דעתי כי יש מקום והצדקה למינוי המבוקש - החלטת המינוי תשלח בנפרד.

בתחום הנוירולוגי, מהתיעוד הרפואי עולה, כי הבדיקה הנוירולוגית היתה תקינה, אומנם בבדיקת CT ראש מיום התאונה הדגימה הסתידויות בלנטיפורמים דו צדדי (יותר מימין) אולם צוין כי ממצא זה ללא משמעות קלינית (ההדגשות שלי ל.ב). במסמכים רפואיים מאוחרים צוין מפורשות כי הבדיקה הנוירולוגית תקינה, מכאן שלא השתכנעתי כי עלה בידי התובעת להוכיח ראשית ראיה להיוותרותה של נכות בתחום.

בתחום הפלסטי - מתעודת השחרור מבית החולים עולה, כי התובעת סבלה מחתך בסנטר אשר טופל על ידי הדבקה, מעבר למסמך זה לא צורף כל חומר מעבר לאמור. מכאן שבשלב זה אני קובעת כי אדרש לבקשה ככל שתומצאנה לי תמונות צבעוניות עדכניות המתעדות את הפגיעה הנטענת.

במטרה לנצל את פרק הזמן עד לקיום ישיבת קדם המשפט ולייעל את ההליך, רשאים ב"כ הצדדים להגיש בתוך 15 יום מהיום הודעה על הסדר דיוני מפורט לסיום ההליכים המקדמיים המפורטים בפרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד- 1984 ("התקנות").

לא מסרו הצדדים הודעה על הסדר דיוני כאמור,  אני מורה כדלקמן:

ניתן בזה צו גילוי מסמכים הדדי תוך 30 יום מהיום ועיון בהם תוך 60 יום מהיום. כל צד הרוצה לשלוח שאלון לצד שכנגד יעשה כן תוך 30 יום מהיום והצד שכנגד ישיב עליו תוך 60 יום מהיום.

ב"כ התובע יגיש לתיק ביהמ"ש ובמישרין לב"כ הנתבעת תחשיבי נזק בצירוף כל המסמכים עליהם מבקשים הצדדים להסתמך לרבות חוות דעת אקטוארית עד 30 ימים לפני מועד ישיבת קדם המשפט וב"כ הנתבעת יגיש תחשיבי נזק כאמור עד 15 ימים לפני המועד הנ"ל.

דו"חות חקירה אם וככל שיש בהם לתמוך בטענות הנתבעים, יוגשו במעטפה סגורה ישירות ללשכתי במקביל להגשת תחשיביהם. הדו"חות ישמשו לצורך קבלת הצעת ביהמ"ש ולעיון ביהמ"ש בלבד.

כל בקשה בעניינים המנויים בתקנה 143 לתקנות תוגש לתיק ביהמ"ש ובמישרין לצד שכנגד עד 30  יום לפני ישיבת קדם המשפט והתשובה לבקשה תוגש כאמור עד 10 ימים לפני המועד הנ"ל.

בישיבה הבאה יבקש ביהמ"ש לשמוע עמדת הצדדים באשר להצעת ביהמ"ש ליתן פסק דין לפי סעיף 4 (ג') לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975.

נתבעים ו/או תובעים שכנגד ו/או צדדים שלישיים שכתבי טענות מטעמם הוגשו לאחר יום מתן החלטה זו  יפעלו להשלמת ההליכים המפורטים בהחלטה עד 21 יום קודם למועד הקבוע לדיון.

חרף מועד הדיון שנקבע וככל שיוגשו תחשיבי נזק עוד קודם למועד הדיון, לאחר שיושלמו ההליכים המקדמיים, בית המשפט יכין הצעת פשרה שתישלח לצדדים בדואר.