חכם יוסף נ' עירית אור עקיבא ואח'

פסק דין - חלקי

1.התובעת, ילידת 1966, רכבה ביום 26/5/07 על אופניים ברחוב הנשיא באור עקיבא.

לטענתה, בשלב כלשהו, ובעקבות תנועה של רכב חולף שעבר במקום, סטתה מנתיב נסיעתה ואופניה נתקלו בבור ניקוז חשוף, ופגום וכתוצאה מכך נפלה מהאופניים ונגרמו לה נזקי גוף שבגינם הוגשה התביעה.

2.כתב התביעה הוגש תחילה כנגד הנתבעת 1, והנתבעת 2 שביטחה אותה, ומאוחר יותר תוקן באופן שהוספה לו הנתבעת 3, זאת לאור טענות התובעת לפיהן מדובר בתאונת דרכים עקב מעורבותו של הרכב החולף בתאונה.

3.הנתבעות 1 ו- 2 טענו כי מדובר בתאונת דרכים כהגדרת מושג זה בחוק ובשל כך אין עילת תביעה כנגדן.

4.הנתבעת 3 טענה כי אין עילה לתביעה נגדה וכי אין מדובר בתאונת דרכים.

לטענתה, נפלה התובעת באופניה עקב בור, או מכשול בכביש, ולא היה שום רכב מעורב בתאונה. לטענת הנתבעת 3 טענות התובעת באשר למעורבות רכב נולדו רק בשלב מאוחר ונועדו לבסס את טענת התובעת כאילו מדובר בתאונת דרכים.

הנתבעת 3 טענה גם כי החבלות שנחבלה התובעת אינן קשורות לשימוש ברכב, והתאונה אינה נכנסת לכן להגדרת "תאונת דרכים" כמשמעות מושג זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

בשל כך טענה הנתבעת 3 כי יש לדחות את התביעה נגדה.

5.בשל המחלוקות האלה קבעתי כי תחילה תוכרע שאלת האחריות ורק לאחר מכן יביאו הצדדים ראיות לעניין הנזק.

6.כעת, ולאחר שנשמעו ראיות הצדדים בעניין האחריות, מונחים בפני סיכומי הצדדים בעניין הזה.

7.השאלה הראשונה שיש להכריע בה לעניין זה היא: האם עלה בידי התובעת להוכיח את גרסתה, לפיה חלף רכב בסמוך אליה וכי כתוצאה מכך סטתה מכיוון נסיעתה ונתקלה בבור הניקוז.

8.לטענת הנתבעת 3, לראשונה עלתה טענה כזו רק בכתב התביעה המתוקן, ומדובר לכן בעדות כבושה שערכה ומשקלה מועטים ביותר, והיא מעוררת חשד בדבר אמינותה.

עוד טענה הנתבעת 3, כי גירסת התובעת לגבי מעורבות הרכב היא למעשה עדות יחידה של התובעת עצמה ולכן עדות יחידה של בעל דין, ובנסיבות העניין לא ניתן לבסס ממצא עובדתי כלשהו על סמך עדות זו לבדה.

9.אינני מקבלת טענות אלה של הנתבעת 3.

10.עדות התובעת בבית המשפט הותירה רושם מהימן מאד והתרשמתי כי עדותה כנה ואמינה.

עדותה הייתה ישירה ולא נתגלו בה סתירות וניכר כי היתה זהירה בקשר לפרטים שמסרה בעדותה ותשובותיה היו ישירות וברורות בדרך כלל והותירו רושם משכנע ואמין.

11.אני מאמינה לתובעת, ולעדותה, לפיה נושא הרכב לא הוזכר על ידה בשלבים מוקדמים, וקודם להגשת כתב תביעה מתוקן, רק משום שסברה לתומה כי אין כל חשיבות לחלקו של הרכב באירועים מאחר והרכב כלל לא פגע בה ולא היה כל מגע בינה לבין הרכב.

12.מתמליל השיחה שהייתה בין התובעת לחוקר הנתבעת 3, ניכר כי התובעת הופתעה כששמעה מהחוקר כי יתכן שהאירוע יוגדר כתאונת דרכים גם אם לא היה כל מגע בין הנפגע לרכב (למשל בעמ' 24 ש' 26 בעמ' 25 ש' 2 לתמליל שהוגש).

13.התובעת גם העידה על כך בבית המשפט, וכאמור, התרשמתי ממהימנותה.