חישוב זכויות האשה בפנסיה של בעלה לשעבר

1.         מונחת בפני תביעתה של פלונית (להלן: התובעת) למתן פסק דין הצהרתי ולסעדים לפי סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה - 1995, כנגד בעלה לשעבר, פלוני (להלן: הנתבע).

2.         התובעת והנתבע נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 61, והתגרשו בשנת 98, זאת בהתאם להסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים ביום 5.3.97.

3.         בחודש פברואר 2005 פרש הנתבע מעבודתו במשרד ממשלתי בו עבד. בהתאם להסכם הגירושין, זכאית התובעת לקבל את חלקה היחסי מזכויות הפנסיה ומזכויותיו הסוציאליות של הנתבע אשר נצברו עד ליום 1.7.95, הוא היום הקובע על פי הסכם הגירושין.

4.         עיקר המחלוקת נוגעת לאופן חישובן של זכויות האישה בפנסיה של הנתבע וליתר זכויותיו הסוציאליות ממקום עבודתו, בהתאם לאמור בסעיפים 7 ו - 10 בחלק ב' להסכם הגירושין, כדלקמן:

7. האישה תקבל מחצית מסכום הפנסיה ומזכויות הפנסיה של הבעל שנצברו עד ליום 1.7.95. יחסיות הסכום תשולם לאישה מאותו מועד בו יחל הבעל לקבל את קצבת הפנסיה שלו ממקום עבודתו......

...

10. האישה תהיה זכאית למחצית מסכום פיצויי הפרישה ו/או מענק הפרישה ו/או פדיון ימי מחלה, חופשה והבראה ממקום עבודתו של הבעל (אם יהיו כאלו) כפי שנצברו עד יום 1.7.95 יחסיות הסכום תשולם לאישה במועד קבלתו ע"י הבעל. באם ישולם במועד מאוחר יותר ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל.

5.         יצוין כי במרוצת ההליכים ניתן פסק דין חלקי המורה לנתבע לשלם לתובעת את הסכום שהצטבר לזכותה אשר אינו עומד במחלוקת, העומד על סך של 70,000 ש"ח.

טענות הצדדים

טענות התובעת

6.         לטענת התובעת יש לחשב את חלקה היחסי בזכויות הפנסיה של הנתבע על בסיס המשכורת האחרונה שקיבל הנתבע עובר לפרישה. ההצדקה לכך נובעת לטענתה מאופייה של הפנסיה התקציבית, אשר מתגבשת רק ביום הפרישה, ומן העובדה כי פנסיה זו מחושבת לפי משכורתו האחרונה של העובד, אשר חולשת רטרואקטיבית על כל תקופת העבודה.

7.         זאת ועוד; לטענתה, יש לחשב אף את חלקה ביתר הזכויות הסוציאליות, לרבות: פיצויי פרישה ו/או מענק פרישה ו/או פדיון דמי מחלה, חופשה והבראה המגיעות לנתבע בעקבות הפרישה לפנסיה, על בסיס המשכורת האחרונה, מאחר וגם זכויות אלה מחושבות בהתאם למשכורת האחרונה, החולשת רטרואקטיבית על כל תקופת העבודה. התובעת טוענת כי שיטת חישוב זו עומדת בקנה אחד עם פרשנות מילולית ותכליתית של הסכם הגירושין.

8.         בנוסף  עותרת התובעת בתביעתה לקבלת סעדים נוספים כדלקמן:

א.      מתן צו הקובע את מיסויה של הפנסיה כמשכורת ראשונה. התובעת טוענת כי סוגיה זו כלל לא באה לידי ביטוי בהסכם, ולפיכך יש מקום להתערבותו של בית המשפט בנדון.

ב.      קבלת נתונים ממעסיקו של הנתבע באמצעות תעודת עובד ציבור. התובעת טוענת כי קיימת נחיצות לקבלת סעד זה לצורך קבלת התמונה המלאה באשר לשווי זכויותיה הקנייניות.

ג.        מינוי אקטואר לחישוב זכויותיה, וכן מתן צו המורה על קבלת חלקה בכספי הפנסיה ישירות מנציבות שירות המדינה, מאחר ולטענתה הוראות אלו יועילו לאופן ביצועו של ההסכם.

ד.      מתן צו המורה למחזיק בפנסיה כי במקרה של פטירת הנתבע, תחשב התובעת כשאריתו לצורך קבלת הפנסיה, וזאת גם אם במועד פטירתו יהא הנתבע נשוי לאחרת ו/או תהא לנתבע בת זוג אחרת, כל זאת בהתאם לאמור בסעיף 13 בחלק ב' להסכם, בו נקבע:

במידה וחו"ח הבעל יעבור מן העולם לאחר אריכות ימים ושנים, במועד מוקדם מהאשה, תהיה זכאית האשה לקבל 40% מפנסיית השארים של הבעל. התובעת מציינת כי מתשובה שקיבלה מנציבות שירות המדינה ביום 27.6.04 עולה כי תשלום הקיצבה הינו אך ורק לקצבתו של בן הזוג ולא יוצר כל זכות לקצבת שאירים וזאת בניגוד למוסכם בין הצדדים בהסכם הגירושין.

טענות הנתבע:

9.         הנתבע טוען מצידו כי מאחר ובפנינו תביעה לביצוע ההסכם ולא תביעה לפרשנות הוראה בהסכם, אל לו לבית המשפט להרחיק אל מעבר לפרשנותן המילולית והנחזית של הוראות הסעיפים שבמחלוקת. אולם, אף אם יפנה בית המשפט לפרשנות ההסכם, יש לעשות כן בהתאם לקבוע בסעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973, הקובע כי חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה, ובמידה שאינו משתמע ממנו, מתוך הנסיבות. לטענתו, במקרה דנן הסכימו הצדדים כי המועד ממנו והלאה תהיה הפרדה רכושית מוחלטת ביניהם יהיה יום 1.7.95. לפיכך, אין ולא יכולה להיות מחלוקת בין בעלי הדין כי התובעת זכאית אך ורק לזכויות הפנסיוניות שנצברו לטובת הנתבע עד למועד שנקבע, וכי הסכום שנצבר נגזר באופן חד משמעי משכר עבודתו של הנתבע נכון ליום 1.7.95.