חישוב הפסדי השתכרות בעבר (תאונות דרכים) - ערעור על קביעות בית המשפט קמא

השופט א' ריבלין:

1. המערער )המשיב שכנגד(, יליד 18.4.1939, נפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונה עבודה,
ביום 26.11.1991. הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה למערער נכות משוקללת של
20 :%55.2% בשל נכות אורטופדית, %20 בשל נכות אורולוגית - חוסר באשך ו-%30 נכות
אורולוגית בשל היצרות השופכה. מכוח הוראת תקנה 15)א( לתקנות הביטוח הלאומי )קביעת
דרגת נכות לנפגעי עבודה( התשט"ז-1956, הגדילה הועדה את אחוזי נכותו של המערער
ב-%50, כך שהנכות הכוללת שנקבעה לו הועמדה על %83 נכות. בית המשפט המחוזי קבע כי
למערער נגרמה פגיעה תפקודית משוקללת של %40.5. בקביעתו זו הובאה בחשבון טענת
המשיבות, אשר גובתה בסרט מעקב שצולם על ידן, כי המערער מפריז בהצהרותיו לגבי קשיי
הליכתו ובאשר להיזקקותו התמידית להסתייע במקל הליכה.

המערער, לפי הצהרתו, שימש בעבודות בניין, מאז היותו נער - כטפסן, כבנאי וכטייח.