חיר נ' חיר

פסק דין

עסקינן בתביעה שטרית לביצוע שני שיקים משוכים בידי הנתבע על סכום כולל של 1,400 ש"ח, כמפורט להלן:

א.שיק מס' 678 על סך של 700 ש"ח ת.פ. 17/2/05;

ב.שיק מס' 680 על סך של 700 ש"ח ת.פ. 17/4/05.

(להלן – "שני השיקים").

התובע הינו עורך-דין במקצועו והאוחז בשני השיקים שהוא גם הנפרע על פיהם. שני השיקים הנ"ל חוללו באי פירעון מחמת העדר כיסוי מספיק ומחמת הגבלת החשבון של הנתבע, ובשל כך התובע הגיש אותם לביצוע בלשכת ההוצל"פ.

התנגדותו של הנתבע לביצוע שני השיקים התקבלה בתנאים, והתיק התנהל במסגרת התביעה אשר התבררה לפניי.

תמצית טענות הצדדים:

בעוד התובע טוען כי שני השיקים הם חלק מששה שיקים בסך הכל שנמסרו לו לתשלום שכר טרחה עבור הטיפול והייצוג אשר העניק לנתבע אל מול המוסד לביטוח לאומי (להלן – "המל"ל") להכיר בו כנכה בנכות כללית, טוען הנתבע כי הטיפול של התובע הסתכם בהגשת טופס הבקשה למל"ל, הא ותו לא. כמו כן טוען הנתבע, כי לאחר חילול ששת השיקים עקב קשיים כלכליים מהם סבל, הוא דאג לשלם במקומם לתובע כסף מזומן בשלוש הזדמנויות שונות בביתו של התובע שבכפר פקיעין, כלהלן: סך של 1,600 ש"ח, סך של 1,300 ש"ח, וסך של 1,200 ש"ח. כנגד שני הסכומים הראשונים ששולמו, הנפיק התובע קבלות מס, ואילו בגין התשלום השלישי שהוא על סך של 1,200 ש"ח, אשר שולם בנוכחות עד ההגנה מר סלמאן חרב, התובע לא הנפיק כל קבלה.

במענה לטענות ההגנה של הנתבע טען התובע, כי הנתבע שילם סך של 600 ש"ח (ולא 1,600 ש"ח) ועוד סך של 300 ש"ח (ולא 1,300 ש"ח) וזאת בגין תיק הוצל"פ אחר שנפתח לביצוע יתרת השיקים, והדבר אף צוין על גבי שתי הקבלות שהונפקו, ובהתאם לכך יתרת החוב בתיק האחר הוקטנה לפי הסכומים ששולמו בפועל. התובע ביקש להדגיש, כי הקבלות אשר צורפו על ידי הנתבע הן עותק לא אותנטי, משום שהעותק הכימי בו הוא מחזיק מראה כי הסכומים שהתקבלו הם כאמור לעיל, ולא הסכומים להם טוען הנתבע. התובע הוסיף, כי הנתבע או מי מטעמו ביצע שינויים בחשבוניות שלא כדין על מנת להתאימם לגרסתו. אשר לתשלום השלישי, התובע הכחיש מכל וכל קבלת סכום כסף נוסף מעבר להוצאות הנ"ל, וטען כי גרסת הנתבע והעד מטעמו אינה נכונה, מה גם שעדותו של האחרון היא בגדר עדות מפי השמועה שאין לקבלה.

דיון והכרעה:

בדיון ההוכחות העידו בעלי הדין עצמם וכן מר סלמאן חרב כעד הגנה.

זה המקום לציין, כי כל הטענות שפורטו בסיכומי הצדדים והנוגעים לתשלום שכר טרחה מעבר לסכום השיקים, הן טענות שהוכרעו במסגרת תביעה נפרדת אשר הוגשה על ידי התובע בתיק אחר מס' 13256-03-09. כמו כן אבהיר, כי שני השיקים נשוא הדיון כאן, הם חלק משיקים נוספים אשר חוללו והוגשו לביצוע במסגרת תיק הוצל"פ אחר.

אקדים לציין, כי הנתבע אישר בפניי כי חרף השגותיו לגבי הטיפול של התובע בעניינו, הוא הביע נכונות לשלם לתובע את שכר הטרחה עליו הוסכם בסך של 4,100 ש"ח באמצעות שיקים, וכי לאחר חילול השיקים (ולא רק שני השיקים נשוא התיק דנן) הוא שילם במקומם את הסכום הנ"ל בכסף מזומן בשלוש הזדמנויות שונות, כאמור לעיל.

לגבי התשלום במזומן בסך של 1,200, אני מקבלת את טענת הנתבע כי אכן שילם לתובע סכום זה. גרסת הנתבע נתמכה בדברי העד מר סלמאן חרב אשר העיד, כי התלווה לנתבע לשם ביצוע התשלום והיה עד לכך שהנתבע מוסר לתובע את הכסף שהחזיק בו, סכום שעמד על סך של 1,200 ש"ח לפי מה ששמע וראה קודם למסירת הכסף לתובע.

דברי העד מקובלים עלי בהיותו עד אמין ומהיימן. ויודגש, לפי מכלול הנסיבות שתוארו בדברי העד לגבי השתלשלות הדברים באותו יום בו שולם הכסף, אין המדובר בעדות מפי השמועה, ומתוקף כך יש לתת לה את מלוא המשקל הראייתי.

לפיכך אני מקבלת את טענת הנתבע לגבי התשלום הנ"ל.

שונה המצב לגבי שני הסכומים האחרים. עיון בשתי החשבוניות מראה כי ישנה אינדיקציה לטענותיו של התובע לגבי ביצוע שינויים בחשבוניות שמספריהן 5256 ו-5099, שינוי שמתבטא בהוספת הספרה '1' והמילה 'אלף' לפני הסכומים שצוינו, שנרשמו לכאורה בכתב יד שונה.

מכל מקום, ובמנותק מהקביעה הנ"ל לגבי אותנטיות הקבלות שהעתקן הוצג על ידי הנתבע, הרי שבאחת מהן נרשם מס' תיק הוצל"פ אחר, שאינו התיק שבמסגרתו הוגשו השיקים שבנדון לביצוע בהוצל"פ.

בניגוד לאמור בהחלטתי בישיבת יום 13/1/10, התובע לא צירף מסמכים המעידים על הקטנת יתרת החוב בתיק ההוצל"פ האחר, והסתפק בצירוף מסמכים בנוגע להליך במל"ל וכן תיעוד רפואי. יחד עם זאת, הנתבע לא מלין בסיכומיו על אי צירוף המסמכים, ולמעשה לא מתעמת עם טענותיו של התובע לגבי זיוף של הקבלות, ולא מעלה כל טיעון בנוגע לטענותיו של האחרון להקטנת החוב בתיק ההוצל"פ האחר בהתאם לסכומים ששולמו לו בפועל.