חיר אלדין האני ואח' נ' משכן-בנק פועלים למשכנתאות

החלטה

1.מדובר בערעור על החלטת כב' הרשם יזרעאלי, ראש ההוצאה לפועל בכפר סבא, בבקשה לפי טענת פרעתי, שנדחתה ע"י הרשם.

2.לטענת המערערים יש להעמיד את סכום החוב שלהם, כולל הפיגור, על סך של 65,676 ₪, נכון ליום 31.5.95 וזאת לאור הסכם שנערך בין הצדדים באותו יום (להלן: ההסכם).

אם יועמד סכום החוב על הסך הנ"ל, ובהתחשב בתשלומים ששולמו ע"ח החוב, העומדים על סך של 83,031.78 ₪ לפי תחשיב החייבים בסע' 10 לבקשתם, הרי אין יתרה לתשלום ואף שולם ביתר סכום עודף של כ- 38,000 ₪.

3.כב' הרשם דחה את פרשנותם של המערערים להסכם לפיה הועמד סכום חובם על הסך של 65,676 ₪, וקיבל את פרשנות המשיב לפיה סכום זה מבטא את הפיגור בתשלומים בלבד.

נימוקי כב' הרשם היו אלה:

א.פרשנות המשיב להסכם היא סבירה ואפשרית, אף שהפרשנות שהציעו המערערים אפשרית מבחינה מילולית.

ב.בקשת המערערים לוקה בשיהוי ניכר, כאשר לאורך השנים פעלו החייבים לפי ההסכם, ולפי פרשנות המשיב להסכם.

ג.המערערים לא הוכיחו בראיות, באמצעות חו"ד מומחה כנדרש, את התחשיב הנוגע לתנאי ההלוואה וההחזרים, ככל שתחשיב כזה מתיישב עם טענתם לפרשנות ההסכם.

ד.פרשנות המשיב להסכם מתיישבת עם העובדות ועם המסמכים: מכתב ההתראה מיום 8.5.95 לפיו יתרת ההלוואה מסתכמת בסך של 114,527 ₪ מתוכו סך של 63,263 ₪ בגין פיגור, וסע' 7 להסכם לפיו סכום הפיגור ייגבה ע"י המשיב בחשבון נפרד.

כב' הרשם דחה את הטענה לפיה המשיב הסכים לוותר למערערים על יתרת ההלוואה ומוכן היה לגבות את הפיגורים בלבד, וקבע כי טענה זו לא הוכחה כלל.

ה.לאור כל האמור, לאור העובדה שהנטל בטענת "פרעתי" מוטל על החייב מתחילתו של הדיון ועד סופו, היעדר פירוט של בקשת המערערים ופרשנות ההסכם, דחה כב' הרשם את טענת "פרעתי" שהעלו המערערים.

4.אקדים ואציין כי הערעור הוגש באיחור, ומטעם זה בלבד יש לדחותו.

לא מצאתי בנימוקים להארכת המועד להגשת הערעור כל טעם מיוחד המצדיק להאריכו. המסמכים הרפואיים שצורפו אינם מעידים על מצב רפואי חריג של המערערים (כגון אשפוז ממושך). קושי כספי, שכשלעצמו הועלה כטענה לא מבוססת ראייתית, אינו מצדיק הגשת איחור במועד. בדין קבועים כללים ברורים באשר לדרך הפעולה של מתדיין חסר יכולת כלכלית, ואיחור במועדים אינו אחד מהכללים המוכרים או האפשריים. אף ניהול משא ומתן אינו בגדר טעם סביר לאיחור.

5.עם זאת, מצאתי מקום לדון גם בערעור לגופו, שכן אף לגופו של ענין אין למערערים על מה לסמוך.

6.נקודת המחלוקת בין הצדדים היא זו:

בסעיף 2 להסכם נרשם:

"היתרה הבלתי מסולקת של ההלוואה כולל הפיגור בסך של 65,676 ₪ ליום 31.5.95 תיפרע ע"י הלווים לבנק החל מ- 6/95..."

טוענים המערערים כי התיבה "בסך של 65,676 ₪" מתייחסת למעשה לתחילת המשפט, כלומר, למילים "היתרה הבלתי מסולקת של ההלוואה". מכאן, שהיתרה הבלתי מסולקת הועמדה על הסך הנ"ל. ניתן לשער שהפיסוק, לפי פרשנות המערערים, הוא כזה:

"היתרה הבלתי מסולקת של ההלוואה כולל הפיגור, בסך של 65,676 ₪ ליום 31.5.95..."