חיפה ואח' נ' מקל ואח'

פסק דין

א.בפנינו ערעור וערעור-שכנגד על פסק-דינו של בית-משפט השלום בחיפה (כב' השופטת כאמלה ג'דעון) מיום 2.10.2012 בתיק אזרחי 3920/06.

ב.לאחר שעיינו בטיעוניהם של ב"כ שני הצדדים, שהוגשו במסגרת הערעור והערעור-שכנגד, לרבות הטענות בעל-פה בדיון שהתקיים בפנינו ביום 19.3.13, מסקנתנו היא שיש לדחות את הערעור ואת הערעור-שכנגד, בכפוף לאמור להלן בסיפא של פסק-דיננו.

ג.אנו סבורים כי התוצאה אליה הגיע בית משפט קמא בפסק דינו מבוססת כראוי.

ד.אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין. הממצאים שנקבעו תומכים במסקנה המשפטית, ואין לגלות בה טעות שבחוק.

משכך, החלטנו לאשר את פסק דינו של בית משפט קמא לפי תקנה 460 (ב) של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולדחות את הערעור ואת הערעור-שכנגד, בכפוף לאמור להלן בסיפא של פסק דיננו.

ה.מעבר לאמור בפסק דינו של בית משפט קמא רואים אנו לנכון להפנות לאמור בשלושה מן המסמכים אשר בתיק המוצגים מטעמו של המשיב (המערער שכנגד).

ו.כך, בתזכיר משרדי של מחלקת המבנים מיום 18.4.04 (מסמך י"ז), כותב מנהל המחלקה, מר שלמה שוורץ, אל סגן ראש מינהל התפעול:

"לאור כל האמור לעיל, הנך מתבקש לבצע את עבודת חשיפת גג המבנה, לבצע איטום תקני ולהחזיר המצב לקדמותו, על מנת לאפשר למחזיקי המבנה לבצע התיקונים הפנימיים הנדרשים להפעלה תקינה של הנכסים שברשותם".

ז.כחודש ימים מאוחר יותר, ביום 17.5.04, כותב שוב מנהל מחלקת מבנים אל ראש מינהל התפעול (מסמך י"ט):

"על מנהל התפעול לחשוף את שטח גג המבנה המכוסה רובו במדרכה (שזאת לכל הדעות פעולה בתחום תכנון, ביצוע ופיקוח שלכם) וביצוע עבודת האיטום/בידוד יבוצע על ידי המחלקה להחזקת מבנים במינהל החת"ן. בגמר עבודת האיטום/בידוד יוחזר המצב לקדמותו על ידי מינהל התפעול. לאור כל האמור לעיל הנך מתבקש להתחיל בביצוע העבודות בתיאום עם המחלקה לאחזקת מבנים ועימנו.

מובן שיש לסיים העבודה לפני עונת החורף הבאה".

(נזכיר, עסקינן במכתב מחודש מאי שנת 2004).

ח.שוב חולף לו חודש ימים ובתאריך 10.6.04 כותב היועץ המשפטי המנוח של העיריה, עוה"ד משה רוזנברג ז"ל לסגנית מנהל היחידה לפניות הציבור:

"מאחר שהנכס בבעלות עירית חיפה ובמיוחד מאחר שנזקי המים נגרמים בשל אחריותה של העירייה, יש לפעול כמפורט במכתבו של מר שלמה שוורץ. מוצע כי תפעלי להנעת התהליך באמצעות מנהל התפעול ו/או מנכ"ל העירייה".

ט.אמנם, משהוגשה תביעתו של המשיב בשנת 2006 הוחלט בלשכת השירות המשפטי של העירייה שלא תבוצע שום פעולה הנוגעת לנכס נשוא הדיון והנובעת מן הסיכום שפורט בתזכיר של מנהל מחלקת המבנים מיום 18.4.04 (עיינו: מכתב עוה"ד שרה ברזילי מיום 18.6.06, מסמך כ"ה), אך ברי מעיון במסמכים שצויינו לעיל, משנת 2004, שעמדתה של העירייה היתה, בזמנו, לגשת לפתרון מעשי של בעיית הרטיבות.

י.מכל מקום, בית משפט קמא הגיע למסקנה מנומקת לפיה היה על המשיב או על חברת מודול בטון שבנתה את הנכס (וממנה רכש המשיב את הנכס) לדאוג למערכת איטום תקינה שתבטיח הגנה מפני חדירת מים לנכס, ומשלא נעשה הדבר, אין להטיל נטל זה על כתפי הציבור.

יחד עם זאת, ומכיוון שעל המערערת כרשות ציבורית מוטלות חובות לתחזק את השטחים שבבעלותה באופן תקין ובטיחותי, קבע בית משפט קמא כי פירוק השטח שמעל הנכס, ובנייתו מחדש, יבוצע על ידי המערערת, על חשבונה ותחת פיקוחה, בתיאום עם המשיב, ובהתאם לסטנדרטים המקובלים בעבודות מסוג זה.

י"א.כאמור כבר לעיל, משסברנו אנו שתוצאה זו מבוססת כראוי, החלטנו לאשר את פסק דינו של בית משפט קמא לפי תקנה 460 (ב) של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ולדחות הן את הערעור והן את הערעור שכנגד, ואולם, רואים אנו לנכון להוסיף:

למען הסר ספק נבהיר, כי פירוק השטח שמעל הנכס שבחזקת המשיב, ובנייתו מחדש, יבוצע על ידי המערערת על חשבונה ותחת פיקוחה, לרבות חשיפת כל השטחים הנדרשים על מנת שניתן יהיה לבצע איטום כראוי בנכס שבו מחזיק המשיב.