חיפאוי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

לפנינו תביעה להכיר בתאונת דרכים שאירעה לתובע כתאונת עבודה.

תאונת הדרכים אירעה ביום ו' 13.5.2011, מעט לפני השעה 19:30. אותה עת עבד התובע כמוכר בסניף היפואי של חברת "גלידה אנדריי בע"מ". כתוצאה מהתאונה נפגע התובע בברכו ונבצר ממנו לעבוד משך מספר חודשים.

בשעות אחר הצהריים שלפני קרות התאונה, נטל התובע חלק בפעולה בשבט "הצופים" ביפו, יחד עם חבר בשם כריסטיאן דיק (להלן: "כריס"). התובע הרכיב את כריס על קטנועו, עד לביתו של כריס, שם נפרדו דרכיהם.

הצדדים חלוקים באשר קרה לאחר מכן: התובע טען כי לאחר שהוריד את כריס בביתו, רכב לביתו שלו על מנת להחליף לבגדי עבודה, ומשם יצא לעבודה.

לעומתו, טען הנתבע כי התובע רכב מביתו של כריס ישירות למקום העבודה.

על בית הדין להכריע בשאלה העובדתית, מאין יצא התובע למקום עבודתו, שכן השלכה ישירה לכך על קבלת התביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה.

העדויות אותן שמענו:

מטעם התובע העידו התובע, מעסיקו מר חבש פאיק, וכריס.

מטעם הנתבע העידו גב' רוזי הררי, מנהלת מחלקת נפגעי עבודה וועדות רפואיות, וגב' איריס בן משה, פקידת תביעות במחלקת נפגעי עבודה, שתיהן מסניף ב"ל יפו.

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית לענייננו מצויה בסעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), בו נקבעה "חזקת תאונת עבודה":

רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –

(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

בענייננו אין חולק על כך שהתובע היה בדרך למקום עבודתו. אכן, בתחילה ביקש הנתבע לערער על כך, אך משזנח זאת בהמשך הדיון שהתקיים (ר' שורה 21 לעמ' 15 לפרוטוקול – הצהרת ב"כ הנתבע לפיה יש הסכמה כי התובע היה בדרך לעבודה בזמן התאונה), אין אנו נדרשים לסוגיה זו.

כאמור, בענייננו השאלה הטעונה הכרעה עובדתית היא מאין יצא התובע למקום עבודתו.

בעדויות מטעם התובע לא מצאנו תימוכין לכך שיצא לעבודה ממעונו ונפרט.

מעדות מעסיקו עלה כי זה לא ידע מאין הגיע התובע לעבודה אותו יום (ר' ש' 1-7 לעמ' 7 לפרוטוקול).

מעדות כריס עלה כי התובע אמר לו שהוא ממהר לעבודה. כריס חזר על כך מספר פעמים ("... הוא (התובע – א.ג.כ.) הסיע אותי הביתה, אמר לי שהוא ממהר לעבודה, והוא הוריד אותי בבית." ש' 1-2 לעמ' 9 לפרוטוקול, "ש. ואז התובע חזר על עקבותיו בבית פלט? ת. לא יודע, הוא אמר לי אני ממהר לעבודה וכאן נפרדו דרכינו." ש' 12-13 לעמ' 10 לפרוטוקול, "אני לא יודע, הוא אמר לי שהוא ממהר לעבודה..." ש' 3 לעמ' 11 לפרוטוקול). באף שלב של עדותו לא העיד כריס שהתובע אמר לו שבכוונתו לעבור בביתו, לצורך זה או אחר.

אם כן, לא עלה בידי התובע להעיד אדם שראה או ידע כי עבר בביתו אותו יום, בטרם יצא לעבודה.