חילו נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בדיסקופטיה בע"ש צווארי, ממנה סובל כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

במכתבו מיום 8.2.11, החליט הנתבע לדחות את התביעה וזאת, בין השאר, מאחר ולא הוכח קיומם של אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביאו לדיסקופטיה בע"ש צווארי.

כנגד קביעה זו הוגשה התביעה שבפנינו.

2.ביום 23.10.13 הגיש הנתבע כתב הגנה בו חזר על האמור במכתב הדחיה.

לפיכך, משלא הייתה הסכמה על מינוי מומחה רפואי, התיק נקבע לשמיעת ראיות.

3.ביום 3.2.14 התקיימה ישיבת הוכחות, זאת לאחר שהתובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

הנתבע בחר שלא לזמן עדים מטעמו. במסגרת הסיכומים אשר עליהם עוד נעמוד בהמשך, לא חלק הנתבע על הנתונים העובדתיים שנמסרו על ידי התובע, כך גם לא נטען דבר באשר למהימנות עדותו.

4.התשתית העובדתית -

מעיון בתצהירו של התובע ובעקבות עדותו בבית הדין עולות העובדות שלהלן:

א.התובע עובד במכונאות רכב ומיזוג אוויר החל משנת 1985 ועד היום.

ב.החל משנת 1985 ועד לחודש יוני 2006 עבד התובע כמכונאי שכיר במוסך "אלטשולר" (להלן:" תקופת העבודה הראשונה").

החל מחודש יוני 2006 הפך התובע לעצמאי לאחר שפתח מוסך (להלן: "תקופת העבודה השנייה").

ג.במהלך עבודתו הראשונה, כשכיר, עבד התובע בין השעות 7:30 -16:00 מדי יום, למעט יום שבת.

ד.במהלך תקופת העבודה הראשונה, עבד התובע כמכונאי לכל דבר עד שלאט לאט התחיל לעבוד בתיקון מערכות מיזוג אוויר ברכבים, דבר שנהיה עיקר תפקידו שם.

ה.בין השנים 1993 ועד 2006, טיפל התובע מדי יום ביומו בתקלה ספציפית במגזנים המותקנים ברכבים מסוג וולוו.

התובע טיפל מדי יום ביומו בתקלות אופיניות במזגנים שברכבים אלה.

ו.80% מהעבודה הייתה לאתר את התקלה בדשבורד (לוח מחוונים) הממוקם בחלק הימני של הרכב מול הכסא שליד הנהג.

על אופן ביצוע התיקונים מדי יום, נעמוד עוד בהמשך (כמפורט בסעיף 4(ח)).

ז.החל משנת 2006, אז התובע הפך לעצמאי, עבד יותר כמכונאי במוסך ופחות במיזוג אוויר כך שעסק במיזוג אוויר פעם בחודש ולאט לאט תפקידו של התובע הפך להיות ניהולי.