חיימוב ואח' נ' יגודאב ואח'

החלטה

בכתב התביעה אין צורך לציין את שמות העדים.

ניתנה והודעה היום כ"ג חשון תשע"א, 31/10/2010 במעמד הנוכחים.

זכריה ימיני, שופט

פסק דין

התובע מס' 1 מר חיימוב יעקב הינו הבעלים של רכב מסוג סיטרואן קסרה מס' רישוי 6028917 (להלן: "הסיטרואן").

התובע מס' 2 היה בעת התאונה המתוארת להלן הנהג בסיטרואן.

הנתבע מר יגודייב אדוארד, הינו בעלים של רכב מסוג מיצובישי לנסר מס' רישוי 4365766 (להלן: "המיצובישי").

ביום 13.4.10 בשעה 12:00 לערך, נהג התובע מס' 2 בסיטרואן בשד' ויצמן ברמלה, מכיוון דרום לצפון.

באותה עת נהג הנתבע במצובישי מכיוון צפון לדרום, וכשהגיע לפניה לכיוון חניון בית המשפט ברמלה, ביצע פניית פרסה על מנת להגיע לבית המשפט.

בהתאם לעדות הנתבע, בעת שביצע את פניית הפרסה, ראה את הסיטרואן ורכב נוסף לאחר שעברו את הרמזור, ולהערכתו ראה אותה במרחק של כ- 500 מ'. מאחר והצומת מצויה ליד בית המשפט, הצומת מוכרת לבית המשפט, ואם התובע מס' 2 חלף על פני הרמזור בעת שהתובע ביצע את פניית הפרסה, אזי המרחק ממקום ביצוע פניית הפרסה ומקום הימצא הסיטרואן היה הרבה פחות מ- 500 מ'.

תקנות התעבורה מטילות אחריות כבדה על מי שמבקש לבצע פניית פרסה, עליו לוודא שכאשר יבצע את פניית הפרסה הדרך שבפניו פנויה, אינו מפריע לתנועה לנתיב הנסיעה אליו הוא רוצה לפנות, ועליו לדאוג שלא תארע תאונה.

כאשר ראה הנתבע את הסיטרואן היה עליו לנקוט במשנה זהירות, וגם אם העריך שיכול הוא לבצע את פניית הפרסה בבטחה, וגם אם היה לו ספק הקל ביותר, היה עליו לקחת זאת לחומרא ולא לקחת סיכון בעת ביצוע פניית הפרסה.

לעומת זאת, מצד התובע מס' 2 בעת שראה את הנתבע מבצע את פניית הפרסה, היה עליו להאט את הרכב, למרות רשלנותו של הנתבע על מנת שלא תגרם התאונה.

אמנם טוען התובע מס' 2 שהוא נסע בנסיעה איטית והנתבע הוא זה שפנה לאחור, ולעומתו טוען הנתבע שהתובע מס' 2 פגע בו בעוצמה והוא לא נסע לאחור, אך מאחר ומדובר בעדות מול עדות אינני קובע כל עובדה בענין זה.

סבור אני שבנסיבות הענין יש לחלק את האחריות בין שני הנהגים המעורבים באופן שעל התובע מס' 2 תוטל אחריות של 20% לארוע התאונה, ועל הנתבע אחריות של 80% לארוע התאונה.

התובעים תבעו את הנתבע בגין כל ערך המכונית, שכן המכונית ניזוקה והוכרזה כאובדן כללי והנתבע תבע מהתובעים בתביעה שכנגד את נזקיו העקיפים, שכן הוא פנה למבטחת שלו וזו שילמה לו תגמולי ביטוח על סמך הביטוח המקיף.

נזקי התובעים:

התובעים הגישו חוו"ד של שמאי מקרקעין לפיה שווי המכונית עובר לתאונה היה בסך 13,000 ₪.

שרידי המכונית נמכרו בסך 1,300 ₪ כך שהנזק בגין התאונה הינו בסך 11,700 ₪.

התובעים שילמו שכ"ט שמאי בסך 870 ₪ כך שהנזק המוכח הינו 12,570 ₪.