חיים נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 19.7.12, אשר קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור 0% בהתאם לסעיף ליקוי 48(2)(ה)(1).

2.לטענת ב"כ המערער, הוועדה לא התייחסה כנדרש לטענה בכתב הערר, כי יש להעניק למערער נכות בהתאם לסעיף 35(1)(ב). עוד הוסיפה, כי על הוועדה היה לנמק מדוע לא ליתן למערער נכות בהתאם לסעיף 35(1)(ב), וזאת נוכח קביעת הוועדה כי קיימת מגבלה בקצה כיפוף של הברך.

3.לטענת ב"כ המשיב, לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. הוועדה העניקה למערער סעיף ליקוי 48(2)(ה)(1), שהינו סעיף ליקוי ספציפי, המתאים ביותר לדעת הוועדה למצבו הרפואי של המערער. סעיף ליקוי ספציפי גובר על סעיף ליקוי כללי.

דיון והכרעה

4.החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

5.בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.

ראה: עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המוסד, פד"ע לד' 213.

היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות.

6.מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה, כי המערער התלונן כי הינו סובל מכאבים בברך שמאל בעמידה. המערער ציין, כי בעבר עבד כ-12 שעות ביום, וכי כיום הוא מבצע עבודה משרדית של 3 שעות בלבד, שכן קשה לו להרים חפצים, לעמוד וללכת.

7.הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, ורשמה את ממצאיה כדלקמן:

"בבדיקה מתהלך בחופשיות ללא צליעה, ברך שמאל ללא אודם, נפיחות או תבליט. טווח תנועה יישור... 10 מעלות דו צדדי כיפוף 110 מעלות, רגישות... מפרק מדיאלי מבחנים מניסקליים שליליים, יציבות קידמית אחורית וצידית שמורה בקר ציסט בגודל 2*3 בברך שמאל 2*2 מימין ללא רגישות במישוש הציסטה ללא דלדול שרירי השוקיים והירכיים.

U.S ברך שמאל 31.3.11 המטומה תת עורית בגודל 16*9 מ"מ עם קונטוליה נרחבת של שומן תת עורי שרירים אחוריים ומדיאלי תקינים.

M.R.I ברך שמאל 2.8.11 בדיקה תקינה ציסטה...."

8.בסיכום הדיון סיכמה הוועדה את מסקנותיה בהאי לישנא:

"הוועדה דוחה את הערר, לא קיימת פגיעה אנטומית בברך על פי בדיקת M.R.I.

בדיקת U.S ..... פגיעה תת עורית בלבד אשר צפויה להשתפר ללא הותרת נכות.

בבדיקתה היום קיימת מגבלה בקצה הכיפוף, ולכן נכותו 0% לפי סעיף 48(2)(ה)(1).

לעניין הנכות הזמנית, הוועדה מקבלת את הערר וקובעת נכות בשיעור 10% עבור 30.4.11 עד30.4.11 וכן 31.5.11 עד 31.5.11. וכן נכות 10% מ- 24.6.11 עד 31.7.11. נכות צמיתה של 0% מ-1.8.11".

9.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפרוטוקול הוועדה, שוכנעתי כי דין הערעור להתקבל, ואפרט.