חיוב תנובה לשלם עמלה לחברת כח אדם בגין השמת עובד

רקע

מונחת בפני תביעה כספית בסך 17,630 ש"ח.

שליכטר עופר יעוד בע"מ (להלן: "התובעת"), הינה חברה רשומה בישראל העוסקת במתן שירותי כוח אדם , מיון והשמת עובדים.  ביום 24/11/96 נחתם בין התובעת ובין תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (להלן: "הנתבעת") הסכם התקשרות לצורך  מתן שירותי כוח אדם. (עותק ההסכם צורך כנספח א' לכתב התביעה).

בחודש אוגוסט 2002 פנתה הנתבעת בהזמנת עבודה שעניינה מציאת עובד מתאים לתפקיד קצין רכב לחצי משרה (דו"ח פרטי ההזמנה צורף כנספח ב' לכתב התביעה). ביום 13/10/02 העבירה התובעת לנתבעת פקס ובו פרטיו של עובד פוטנציאלי  מר ליבוביץ אדלברט (ברוך) (להלן: " העובד"), (עותק ממכתב הפניה צורף כנספח ג' לכתב התביעה).

לגישת התובעת במשך כל התקופה עד להעסקתו הייתה התובעת בקשר רציף עם הנתבעת. בדיעבד התברר כי העובד החל להיות מועסק במישרין על ידי התובעת לאחר מספר חודשים וזאת בניגוד להסכם בין הצדדים משנת 1996. התובעת גורסת כי בהתאם להסכם בין הצדדים ועל פי נוהג רב שנים על הנתבעת לשלם סך של 32.5%+ מע"מ משכרו של העובד( 3,800 ש"ח), במשך 12 חודשים.

התובעת מפנה לנספח ד' מיום 18/08/96 בו צוין  על ידי העדה נהיר שהינה עובדת מטעם הנתבעת: " עמלה- הינה 32.5% ולא יותר". ביום 17/02/04 לאחר שנתברר לתובעת באופן וודאי כי העובד הועסק באופן ישיר על ידי הנתבעת, שלחה התובעת חשבונית מספר 2086 לתשלום ע"ס 3,587 ש"ח (צורף כנספח ה לכתב התביעה).

לאחר שכל ניסיונות התובעת לגבות את החוב האמור העלו חרס, לא נותר בידיה כל ברירה אלא להגיש תביעה זו כאשר סכום החוב צמוד ומשוערך ליום הגשתה.

הנתבעת מאשרת בכתב הגנתה כי בחודש אוגוסט נעשתה פנייה למספר חברות כוח אדם וביניהן התובעת לשם קבלת קורות חיים של מועמדים לתפקיד קצין רכב של סניף ירקונים של חטיבת הביצים, אשר לשיטתה של הנתבעת הינה חטיבה עצמאית של הנתבעת. הנתבעת מאשרת כי קורות החיים של העובד הופנו אליה ביום 13/10/02 אולם לגישתה נמסרה הודעה לתובעת על ביטול התפקיד בסוף חודש דצמבר 2002 ולאחר מועד זה לא היו הצדדים בקשר כלל.

הנתבעת דוחה את טענת התובעת כי  פעלה "מאחורי גבה" של התובעת. לגישתה העובד החל לעבוד עבורה כחצי שנה לאחר שנותק הקשר בין הצדדים. העובד פנה באופן עצמאי לנתבעת והתעניין לגבי אפשרות תעסוקה מאחר שבינתיים אושר התקן לתפקיד קצין רכב. לטענת הנתבעת בראיון הגיוס הצהיר העובד כי אין בינו ובין התובעת כל קשר ולגישתה רק בחודש פברואר 2004 כשיצרה התובעת  קשר עם העובד לשם הצעת משרה  אחרת, גילתה כי העובד מועסק בנתבעת.

באשר להסכם האמור טוענת הנתבעת כי מעיון בהסכם עולה כי אין כל ציון לסכום עמלה מוסכם, יתרה מכך טוענת הנתבעת כי מאחר וההסכם נעשה לפני כ- 7 שנים אין הוא רלוונטי. הנתבעת טוענת כי רוב המסמכים שהוצגו על ידי התובעת הינם בין השנים 1995-1996 ועל כן אינם רלוונטיים לתובענה. מאחר והתובעת לא גייסה מעולם עובד לחטיבת הביצים טוענת הנתבעת כי לא קיים נוהג רב שנים, בין הצדדים.  יתרה מכך גם במצב דברים בו זכאית התובעת לתשלום הרי שכלל לא הוכח גובה התשלום ומספר החודשים.

תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

דיון

לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לקבל את התביעה בחלקה והכל כפי שיפורט להלן.

היווצרות התקשרות מחייבת בין הצדדים

מסעיף 6(ג) לכתב ההגנה עולה כי העובד החל לעבוד אצל התובעת כחצי שנה לאחר שהודיעה הנתבעת כי המשרה בוטלה וזאת לאחר שאושר התקן לקצין רכב. אינני מקבל את טענת הנתבעת לפיה הראה צירוף מקרים כשלאחר חצי שנה פנה העובד באופן עצמאי לנתבעת ובאורך פלא באותו הזמן ממש  אושר התקן האמור.

בסעיפים 5, 6 לת.ע.ר של מר מני , הוא מצהיר:

" הקשר היחיד אשר נוהל עם התובעת היה העברת בקשה בחודש אוגוסט 2002, קבלת קורות החיים של מר ליבוביץ והודעה בדבר ביטול התפקיד בחודש דצמבר2002. שני פקסים ושיחת טלפון.

מר ליבוביץ שמר על קשר עם משרדי במהלך מספר חודשים, ובחודש יוני 2003 החלטנו לזמן אותו לראיון נוסף. בסיום הראיון הודענו לו כי התקבל לעבודה"

מן הדברים האמורים עולה כי התובעת היוותה את הגורם היעיל בהתקשרות. אין המדובר כלל ב"נתק" ולאחריו יצירת קשר חדש ועצמאי עם העובד. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור חקירתו של מר שאבו מני (לשאלת ב"כ התובעת  בדיון מיום 01/04/07 עמוד 6 שורות 28-29, עמוד 7 שורות 1-4):