חיוב עותרים בהוצאות בשל הטרדת ערכאות וניצול לרעה של הליכי משפט.

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.        דין עתירה זו להידחות על הסף, ולהביא להטלת הוצאות משפט על העותרים בגין ניצול לרעה של הליכי בית המשפט.

2.        עתירת העותרים הוגשה ב-2.1.08 ועילתה להורות למשיבה, רשות המיסים, להימנע מלנקוט הליכי גבייה כנגד העותרים כל עוד תלויים ועומדים בעניינם הליכים משפטיים בבית המשפט העליון בענין חובות מס לרשויות המס.

           לטענת העותרים, המשיבה נוהגת שלא כדין, משהיא מחייבת אותם לשלם מס, השנוי במחלוקת המצויה בהליכים משפטיים, בטרם ניתנה הכרעה משפטית חלוטה ביחס לאותה חבות מס. לעמדת העותרים, התנהלות רשות המס נובעת ממדיניות מכוונת שמטרתה לגבות מס בכל מחיר ובכל מצב, תוך התעלמות מוחלטת מן הדין, ומכללי מינהל תקין.

3.        עתירה זו נטולת יסוד.

           בין העותרים לבין המשיבה נתגלעה מחלוקת ביחס לחבות מס הקשורה בשלוש עסקאות. נושא העיסקה הראשונה  הגיע לערעור בבית משפט זה (ע"א 5192/06), והוא נדון והמתין להכרעה בפסק דין בעת הגשת העתירה.

           נושא העסקאות השניה והשלישית הגיע אף הוא לערעור בבית משפט זה (ע"א 345/04), והמתין להכרעה בערעור בעת הגשת העתירה.

           יש לציין, כי בינתיים נדחו שני הערעורים בפסקי דין שניתנו בערכאה זו. בע"א 5192/06 ניתן פסק הדין ביום 17.3.08 ובע"א 345/04 ניתן פסק הדין ביום 22.9.08.

4.        ביום 3.1.07, ובעת ששני הערעורים היו תלויים ועומדים בבית משפט זה, הגישו העותרים ואחרים עתירה דומה לעתירה זו (בג"צ 101/07) ובה ביקשו כי בית המשפט יורה למשיבה להימנע מגביית חובות המס מהעותרים כל עוד לא הוכרעו הערעורים. עתירה זו נדחתה בפסק דין. הטעם שניתן לדחייה הוא, כי בקשות לעיכוב ביצוע ההחלטות של הערכאות הדיוניות הוגשו בענין זה, ולפיכך אין מקום לדון בעתירה.

5.        בשני הערעורים הנדונים, שהיו תלויים להכרעה בבית משפט זה, הוגשו שתי בקשות לעיכוב ביצוע הליכי הגבייה. שתי הבקשות נדחו ביום 15.4.07 (השופטת ע' ארבל). לאחר מכן, פנו העותרים שוב לועדת הערר ביום 6.5.07, וביקשו עיכוב ביצוע שתי החלטותיה בנושאי הערעורים, אך בקשות אלה נדחו.

6.        ביום 10.6.07 הגישו העותרים בקשה נוספת לעיכוב ביצוע לבית משפט זה במסגרת ע"א 5192/06, וזו נדחתה לגופה ביום 1.8.07 (השופטת א' פרוקצ'יה). בקשה דומה הוגשה גם בע"א 345/04 ונדחתה אף היא לגופה באותו הרכב ביום 10.6.07.

7.        ואם לא די בכך, ביום 29.11.07 הגישו העותרים בקשה שלישית במספר במסגרת ע"א 345/04 לעיכוב ביצוע הליכי הגבייה באותו ענין. בקשה זו נדחתה ע"י השופט א' רובינשטיין ביום 30.11.07.

8.        לאחר כל ההליכים הללו, שבו העותרים והגישו עתירה זו, שמטרתה זהה בתכלית למכלול ההליכים והבקשות שיזמו לעיכוב ביצוע גביית חובות המס שהוטלו עליהם עד להשלמת הליכי הערעורים בבית המשפט העליון. אין משמעות להליך אלא כמעשה עקיפה ברורה של שרשרת הליכים הכוללת עתירה קודמת לבג"צ ומספר הליכים לעיכוב ביצוע החלטות הערכאות קמא, החוזר על עצמו בנסיון עקבי להביא להפסקת הליכי הגבייה כלפי העותרים, תוך הטרדה חוזרת ונישנית של ערכאות המשפט בבקשות זהות בתוכנן, תוך שינוי פורמלי של מסגרתן הדיונית החיצונית, ואגב התעלמות מוחלטת מהחלטות שניתנו בהן.

9.        עתירה זו מהווה אכן, עקיפה ברורה של החלטות שיפוטיות שניתנו במסגרות שונות בנושא עיכוב ביצוע גביית חובות המס מהעותרים. היא כרוכה בהטרדה חוזרת ונישנית של הערכאות בענין זהה, תוך התעלמות מהחלטות שניתנו ואי כיבודן.

           כלפי תופעת הטרדת ערכאות המשפט לריק בעניינים זהים שכבר הוכרעו לגופם יש לנקוט יד מחמירה, ולחייב את הטרדן בעלויות הטרדתו (בשג"צ 141/08 שון לביא (גרשון ליבל) נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 15.1.08)). יש להעביר מסר שישמש אות אזהרה לעתיד מפני ניצול לא ראוי של יוזמת הפנייה לבתי המשפט, כדי להבטיח שמערכת השיפוט תעסוק בעניינים המחייבים הכרעה ולא תוטרד חזור והטרד, בענייני סרק החוזרים על עצמם.

10.      בנסיבות אלה, דין העתירה להידחות על הסף, ומשלא היה מקום לעתירה זו לאחר ריבוי הליכים שעסקו באותה שאלה עצמה והוכרעו, ראוי אף לחייב את העותרים בהוצאות המשיבה.

           העתירה נדחית, אפוא.

           העותרים ישאו בשכר טרחת המשיבה בסכום של 35,000 ש"ח.

           ניתן היום, א' בכסלו תש"ע (18.11.09(.