חיוב כתובה למרות סגירת תלונת האישה במשטרה בהעדר ודאות שתלונת שווא היא

לפנינו ערעור האישה (להלן גם: המערערת) על פסק דין של בית הדין האזורי מיום י"א בסיוון תשע"ז (5.6.2017) שנפסק בו – בדעת הרוב – שהפסידה כתובה ותוספת ושחויבה בו בהוצאת משפט לטובת המדינה בסך 10,000 ש"ח ובסך נוסף של 15,000 ש"ח לטובת המשיב.

המערערת מבקשת לבטל את פסק הדין מהנימוקים המפורטים בכתב התביעה ובחומר שצורף בתגובה לחוות הדעת של המשטרה.

הבעל לשעבר (להלן גם: המשיב) מבקש לדחות את הערעור ולחייב את המערערת בהוצאות משפט.

המשיב מבקש להסתמך על נימוקי דעת הרוב בפסק הדין כפי שצוינה בכתב התשובה ובתגובה לחוות דעת של המשטרה.

להלן מסקנות פסק הדין נשוא הערעור.

מסקנה

א. התובעת אינה זכאית לכתובתה.

ב. התובעת מחויבת בהוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה.

ג. כן התובעת מחויבת בהוצאות משפט בסך 15,000 ש"ח לטובת הצד השני. סך זה ישולם בתוך שלושים יום.

ד. העתק החלטה זו יועבר למרכז לגביית קנסות והוצאות, ירושלים.

ה. החלטה זו נתנה בדעת רוב. לדעת המיעוט התובעת זכאית לכתובתה ולתוספת כתובתה ופטורה מתשלום הוצאות משפט.

בית הדין שמע את הצדדים באורך רוח ועיין בחומר הרב שבתיקי בית דין קמא הכולל פרוטוקולים והחלטות בית הדין קמא, חוות דעת של יחידת הסיוע, חומר חקירה של המשטרה בתלונות המערערת וחומר רפואי של המערערת בעקבות האירוע נשוא תלונתה במשטרה. כן עיין בית הדין בהנחיות פרקליטות המדינה ותשובת המשטרה בהתאם לפניית בית הדין אליה בהחלטתו מיום י"ז בכסלו תשע"ח (5.12.2017), כמו כן עיין בתגובות הצדדים לחומר שהמציאה המשטרה.

תקציר עובדתי

א.         בתאריך י' באדר תשע"ה (1.3.2015) נישאו הצדדים זה לזה כדת משה וישראל לאחר היכרות של כמה חודשים.

ב.         אלו הם נישואין ראשונים לצדדים ואין להם ילדים משותפים.