חיוב כתובה בדבר כיעור וגדריו

לפנינו מונחת תביעת האישה לחייב את הבעל במתן כתובה, בסך 120,000 ש"ח.

הצדדים נישאו בתאריך 30.5.2013 כדמו"י, והתגרשו בתאריך 10.12.19 בגט פיטורין.

לטענת הבעל תחילת הנישואין הייתה בכוונה טהורה להקים בית נאמן בישראל על אדני הצניעות, אך לאחר הנישואין האישה דרסה ברגל גסה את קדושת הנישואין שיסודה בצניעות האישה. היא התחילה ללכת בצורה מופקרת (כלשונו של הבעל), ולא די בזאת אלא שהיא גם קשרה קשרים  פסולים עם גברים זרים, ויש לו על כך תיעוד מחוקר שהופיע בפני בית הדין.  

לעומת זאת האישה הכחישה את כל טענותיו, ולדבריה, כל פגישותיה עם הגברים הזרים, היו בענייני עבודה בלבד, ומעולם לא עשתה שום מעשה של זנות. אודות הטענה על צורת הלבוש שלה שלא תואם את ההלכה  משיבה האשה כי זו צורת הלבוש מאז שנישאו, והוא ידע על כך לפני החתונה.

דיון והכרעה

גדר עוברת על דת יהודית והסברא בזה

הנה בענין עוברת על דת יהודית שמפסידה כתובתה מבואר ברא"ש בכתובות דף עב' א' שהסברא היא משום חציפותא ומשום חשד זנות הוא דמפסידה עכ"ל עיי"ש, וכמו שהביא השטמ"ק שם על דברי הגמ':"טווה בשוק -אמר רב יהודה אמר שמואל במראה זרועותיה לבני אדם. רב חסדא אמר אבימי בטווה ורד כנגד פניה. וכתב בשם תלמידי רבינו יונה וז"ל:

"בטווה ורד כנגד פניה, רש"י ז"ל מפרש ורד מלשון רידוד, כלומר בשעה שטווה בדרך ועוברים שם בני אדם מרדה החוט כנגד פניה של מטה כדי שיסתכלו בה יותר ויבואו לידי הרהור, ויש מפרשים שטווה בירך כדרכה ומשימה הורד שמראהו נאה כנגד פניה של מטה ומתוך שיראו הורד יבואו לידי זימה עכ"ל.

 ושם בגמרא אמרינן לפרש מדברת עם כל אדם היינו משחקת עם הבחורים.

 וכתב שם הריטב"א וז"ל:

"והא דאמרינן בסמוך מדברת עם כל אדם אמר בה ואע"ג דהתם לא שיחקה לא משחקת ממש אמרינן אלא מטיילת ומדברת דברי בטלה עכ"ל.

ותלמידי רבינו יונה כתבו וז"ל:

"במשחקת עם הבחורים – "מסוגיא דגמרא משמע דלאו דוקא משחקת אלא כיון שמדברת עם כל אדם בשחוק או שאוהבת להאריך עמהם בדברים יותר מדאי, תצא בלא כתובה", עכ"ל.

 ואמרינן במשנה באבות פ"א משנה ד':"וכל המרבה שיחה עם האשה וכו' סופו יורש גהינם.", היינו מכיון שרבוי דיבורים כאלה יכולים להכשיל אותו בעבירה, עיי"ש במחזור ויטרי שכך פירש.

ושם בפרק ג' משנה יג': "שחוק וקלות ראש מרגילין את האדם לערוה", עיי"ש ברע"ב ובתפארת ישראל אות פד'. ועיין מסילת ישרים פרק ה' מה עושה השחוק וקלות ראש שמביא את האדם לערוה עיי"ש.

הרי מבוארים בזה דברי הרא"ש "משום חשד זנות" דהיינו שרוצה למשוך אנשים לעשיית זימה לכן היא מתנהגת בצורה הזאת ועושה מעשים כאלה, אולם מדובר שאין לה שום קשר עם אף גבר, אך  בזה שמעוררת הרהורי עבירה ותאוה אליה, מעוררת חשד שרוצה לזנות. (וזה כדברי הב"ש שמעשים אלו משום חשד זנות עתידית, ודלא כהמשל"מ פ"ב מסוטה שהחשש על העבר שהיה מעשה זנות).

ויעויין בהפלאה בסי' קטו' ס"ק ט' שמה דאמרינן בגמ' שמראה זרועותיה לבני אדם איירי שלא בכוונה, ולכן בפעם אחת לא הפסידה כתובתה לדעת הרמ"א אלא רק אם היא רגילה בכך. אולם אם היא יצאה מהבית עם זרועות מגולות אפי' בפעם אחת הפסידה כתובתה עכ"ד, -  והסברא בזה כדברי הרא"ש הנ"ל שאם יוצאת מהבית עם זרועות מגולות מה שאף פעם לא עשתה הרי ברור שיש לה מטרה בזה, ולכן כבר בפעם אחת מפסידה כתובתה לאחר התראה.