חיוב כתובה באשה שתבעה גירושין בשל התנהגות הבעל

בפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום י"א אדר ב התשע"ו (21.3.2016) שלפיה האישה הפסידה את כתובתה. הסכום הנקוב בכתובה הוא 555,000 ש"ח.

להלן נימוקי הערעור, כפי שתומצתו במהלך הדיון בערעור:

א.   בגידתו של המשיב במערערת היוותה את הסיבה לעזיבתו את הבית.

ב.   אי-התייחסות בפסק הדין לתביעת המערערת לשלו"ב.

ג.    התלונה במשטרה הייתה מוצדקת בשל התגרותו של המשיב במערערת, שניסה למצוא הצדקה ליציאתו מן הבית, ונסגר רק מחוסר ענין לציבור.

ד.   תביעה לשמירת זכויות (ואף חלוקת רכוש) שתבעה המערערת בביהמ"ש אינה סיבה להפסיד כתובה.

ה.   נטל ההוכחה להפסד כתובה רובץ על המשיב, גם במקום שיש ספק בקביעת העובדה האם היא מורדת.

ו.    המערערת אינה מפסידה כתובתה כמורדת ללא התראה והמלכה.

לעומת זה, טוען המשיב שיש לדחות את הערעור. נימוקיו מפורטים להלן בעילות להפסד כתובה, שעיקרן הם: המערערת היא זו שתבעה את הגירושין, התנהגה באלימות כלפיו. הגישה כנגדו תלונת שווא במשטרה, וטענה נוספת שאין כפל זכויות והואיל ולדבריו היא אמורה לקבל סכום הגון העולה על 400,000 ₪ מזכיותיו על פי חוק יחסי ממון, הרי שאין "כפל מבצעים".

לאחר שמיעת דברי הצדדים ולאחר העיון בחומר שבתיק. בית הדין מקבל חלקית את הערעור וקובע, שלא הוכח בנסיבות המתוארות בפנינו כי המערערת הפסידה את כתובתה.

עם זאת. בהתחשב בכמה רכיבים שיפורטו בהמשך, בית הדין מחייב את המשיב בתשלום חלקי הנקוב בכתובה, דהיינו 150,000 ₪. סכום זה ינוכה מחלקו של המשיב בדירה המשותפת ויקוזז מהסכום שתקבל האישה באיזון המשאבים של הזכויות שנצברו במהלך הנישואין, לאחר שיסתיים ההליך הרכושי בבית המשפט.

פסק דין זה יוצג ע"י הצדדים בפני בית המשפט לענייני משפחה.

בפסק הדין נשוא הערעור כותב כב' ביה"ד האזורי מספר עילות להפסד הכתובה. לדעתנו העילות שהוזכרו, אין בהן בנסיבות התיק הנוכחי כדי להפסידה כתובתה.

להלן ארבע עילות שמשתמעות מתוך פסק הדין נשוא הערעור לפיהן הפסידה המערערת את כתובתה (שלא כסדר שבו נכתבו בפס"ד נשוא הערעור):

א.   המערערת תבעה בעיקר גירושין. תביעתה לשלו"ב הינה מן השפה ולחוץ, ולכן היא מפסידה את כתובתה.

ב.   התנהגות המערערת כלפי המשיב שבאה לידי ביטוי, גם באלימות מילולית כלפיו. (עילה זו לא נכתבה מפורשות בפסק הדין, אבל הועלתה במסגרת הדיון בערעור על ידי המשיב, ויש להניח שהיוותה אף היא משקל למסקנה).

ג.    תלונת שווא במשטרה, כאשר לדעת ביה"ד האזורי, גם אם יש בכך ספק אם אכן מדובר בתלונת שווא, הבעל מוחזק בממון ואין להוציא ממנו בספק.

ד.   למערערת יגיעו זכויות באיזון המשאבים כדי שווי הכתובה ויותר, ואין כפל זכויות.