חיוב חברות ביטוח לשאת בתשלומים למס הכנסה במקום מבוטחיה

רקע

תביעה זו עניינה בפוליסה, שעשתה חברת המגן לתובע בשנת 1988 בשם "פוליסה לקצבה נדחית" שמספרה 3-15161 (להלן: " הפוליסה"). פוליסה זו, יתרונה הגדול היה בכך, שחברת המגן הבטיחה למבוטחיה, כי כספים שיופקדו בפוליסה והרווחים ( ריבית בשיעור 4.25% לשנה והפרשי הצמדה), יהיו פטורים ממס בחלוף עשר שנים.

בחלוף עשר שנים, הסתבר כי לפי קביעת שלטונות המס,  יש חבות במס על סכומים אלו. התובע טוען כי על הנתבעות לשאת בחבות זו, עקב הבטחות ומצגים שניתנו לו, ואילו הנתבעות סבורות, כי המצג שהוצג לתובע בדבר הפטור ממס, היה נכון ליום הצגתו, ואילו היום הוא אינו נכון, עקב שינוי בהוראות הדין. הנתבעות מוסיפות, כי המצג שהוצג לתובע אינו מצג שיש להסיק ממנו מסקנה לפיה הנתבעות נטלו על עצמן התחייבות לשפות את התובע, עקב השינוי שהיה במדיניות נציבות מס הכנסה.

טענות הצדדים

לטענת התובע- מר צביקה אביב (להלן: " התובע" או " מר אביב"), שהינו בעל פוליסה קצבה נדחית, שכספיה יועדו על פי הבטחות הנתבעת, לקצבה נדחית החל מיום 1.3.89.

בשנת 1988 סיים התובע עבודתו כמנהל בכיר בחברת מפעלי טקסטיל קיסריה, ובתמורה לזכויותיו, שנצברו אצל מעבידו הקודם, עמד לזכות ולרשותו, סכום כספי בסך 60,000 ש"ח. באותה עת, הנתבעת 1, המגן חברה לביטוח בע"מ (להלן: " הנתבעת 1" או " המגן"), הציעה לתובע להשקיע את כספו הנ"ל, בפוליסה שכונתה בשם "פוליסה לקצבה נדחית".

יתרונותיה וחסרונותיה של הפוליסה, כפי שהוסבר לתובע על ידי נציגים מוסמכים של הנתבעת, הם בכך, שכל הכספים שיופקדו בפוליסה זו, כולל הקרן הריבית וההצמדה שיצטברו ביום פדיון הפוליסה, יהיו ניתנים לפדיון בפטור מלא ממס, ובתנאי שהפוליסה תהיה סגורה ולא ימשך כל סכום ממנה, בתקופה של עשר שנים לפחות. עוד הובטח לתובע ע"י המגן, כי הריבית שתצטבר בפוליסה, תהיה ריבית בשיעור של 4.25% לשנה.

משחלף הזמן הנדרש- עשר שנים, והגיע יום הפדיון, פנה התובע בשנת 1999 למגן וביקש לפדות את הפוליסה בהתאם למובטח, אולם פניותיו הושבו ריקם, ונענו על ידי הנתבעת ועל ידי סוכן הביטוח, אילן לוק (להלן: " הסוכן" או " מר לוק") בצורה מעורפלת ולא ברורה. לבסוף  הודיעה לו המגן,  כי עליו להתאזר בסבלנות עד לקבלת אישור פורמלי מנציבות מס הכנסה.

התובע פנה בעצמו לנציבות מס הכנסה, שם הובהר לו כי לא יוכל לפדות את כספי הפוליסה במלואם, מכיוון שחל מס הכנסה על חלק מהכספים שנצברו בפוליסה.

בין לבין התאחדה המגן עם חברת הביטוח מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: " הנתבעת 2" או " מגדל"), ולכן הגיש תביעתו גם כנגד הנתבעת 2, שבמועד הפדיון הייתה חלק מהקבוצה.

(מגדל והמגן יקראו ביחד להלן: " הנתבעות" או " חברות הביטוח").

לאחר שהתובע לא קיבל תשובה ברורה וחד משמעית ונדחה כל העת "בלך ושוב", פנה התובע לחברות הביטוח ביום 30.9.03 ו-20.10.03, וביקש לפדות את הפוליסה בתנאים שהובטחו לו.

ביום 2.11.03 נענה התובע על ידי מר פיני ברומברג, שהיה באותה עת מנהל משרד קשרי לקוחות בנתבעות, הוא השיב לו כי הוא קיבל את מכתביו וכי לצערו הוא נוכח כי התהליך אינו תקין. אשר על כן מר ברומברג, לקח את העניין לטיפול אישי, והבטיח כי לא ירפה מהטיפול עד אשר יבוא לסיומו לשביעות רצון התובע.

ביום 5.11.03 קיבל התובע מכתב נוסף מהנתבעות, בו נאמר כי לאחר בדיקה מעמיקה, כל הכספים שבפוליסה, הינם כספים המיועדים לרצף קצבה, ומאחר וישנם כספים נוספים המיועדים לרצף קצבה שנמצאים במבטחים, לא יוכלו הנתבעים להענות לבקשתו, ועליו לפנות לפקיד השומה במקום מגוריו, לצורך תיאום מס.

התובע שהופתע מהעובדה כי קיימים כספים במבטחים, ואינו יודע מה הם קשורים לעניין הנדון בינו לבין הנתבעות (ועד היום לא ברור לו הקשר), טען כי הוא זכאי לקבל את הסכום שהצטבר ללא תשלום מס, על סמך התחייבות והבטחות שניתנו לו על ידי הנתבעת. התובע טען כי נגרמו לו נזקים בעקבות התנהלות הנתבעות, ולכן הגיש את התביעה בה עסקינן.

בכתב התביעה טען התובע, כי הנתבעות בהתנהגותן הציגו לו מצגי שווא, הפרו התחייבויותיהן, התרשלו וכי התנהלותן גובלת באפשרות למעשים פליליים, של הונאה וקבלת דבר במרמה. התובע טען, כי עקב מעשי הנתבעות, ו/או עקב הפרת מחויבויותיהן או התרשלותן או עקב עוולות שביצעו כלפיו, נגרמו לו נזקים רבים. לפיכך הגיש תביעתו  בסך כולל של 425,677 ש"ח, נכון למועד הגשת התביעה כדלקמן:

א.         לחייב את הנתבעות בתשלום ערכי פדיון הפוליסה, בתנאי הצמדה וריבית שנתית של 4.25% ריבית לשנה, בסך של 323,803 ש"ח ליום הגשת התביעה.

ב.         תשלום המס לשלטונות המס בגין חבות המס החלה על סכום ערך הפדיון של הפוליסה שתשולם לתובע.

ג.          תשלום סכום ערך פדיון הפוליסה שהינו חייב במס, ושלא היה שנוי במחלוקת, בתוספת ריבית מיוחדת על פי הוראות החוק, מיום 1.3.99.