חיוב המשיב בהסרה מיידית עיקול הרשום על הנכס למרות השתמטותו מכך באמתלאות של מגבלות רפואיות ואחרות

החלטה

חיוב המשיב בהסרה מיידית של העיקול הרשום על הנכס והבקשה לעיון חוזר ולביטול החלטה זו

לפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי הקודמת שבה קבעתי:

בהחלטתי מכ"א באב התש"ף (11.8.2020) הוריתי:

לפניי בקשת המערערת בנוגע להסרת העיקולים [...]

בהעדר תגובה או ככל שהתגובה לא תניח את דעתו ישקול בית הדין הן את חיובו של המשיב בתשלום [...] שיכול שיהיה כקנס ואמצעי אכיפה של החלטת בית הדין [...] כהוצאות משפט [...] כדמי שימוש [...]

בנוסף לאמור ייעתר בית הדין במקרה כזה [...] לבקשה למינוי בא כוח המערערת ככונס נכסים על הנכס האמור והסמכתו לפעול בנוגע לנכס גם בשמו של המשיב אל מול ההוצאה לפועל או כל רשות רלוונטית אחרת.

לפניי עתה תגובת המשיב – תגובה שהוגשה באיחור [...] כי עקב גילו ומצבו הרפואי הוא נמנע מלצאת מביתו [...]

כאסמכתה לטענה מצורפת הודעה כתובה של 'שירותי בריאות כללית' [...] הודעה כללית שנשלחת המסתבר לכלל לקוחות הקופה שמעל גיל מסוים וכדומה הממליצה להימנע מיציאה מהבית בשל גיל או מצב רפואי [...]

אמינותו של הנימוק, שלא לומר תירוץ, מוטלת בספק רב גם נוכח הזמן הרב שהיה למשיב עד כה [...]

המשיב מיוצג בידי בא כוחו, וגם לו לא היה מיוצג על דרך כלל יכול היה לשכור את שירותיו של עורך דין לצורך ביצוע חובתו זו [...]

טרם נמשיך בציטוט ההחלטה נעיר כי בדברים דלעיל בא מענה לטענה בדבר מניעתו של המשיב לצאת מביתו, לשיטתו ועל בסיס נכונותי להניח כי טענתו זו – אף שלא כך התרשמנו ממכלול טיעוניו והתנהלותו – נטענה בתום לב ובמחשבה שאכן עשיית המוטל עליו מחייבת הגעה פיזית ללשכות ההוצאה לפועל.

למעשה אין גם הכרח בכך שכן אפשר להגיש בקשות לביטול עיקולים גם באמצעות 'האזור האישי' באתר ההוצאה לפועל. גם אם נניח שהמשיב אינו מודע לכך – חובתו הייתה לכל הפחות לפנות להוצאה לפועל עצמה או לבא כוחו כדי לברר את האפשרויות.

המשכתי וכתבתי בהחלטה האמורה:

הניחוח העולה מהדברים הוא ניחוח של הפרת החלטות שיפוטיות בתירוצי סרק, של רמיסתן ברגל גסה ושל עשיית המשיב דין לעצמו [...]

לפנים משורת הדין, ומטעמי יעילות, אני מחליט מכל מקום ליתן הזדמנות נוספת ואחרונה למשיב להסדיר את הסרת העיקולים באמצעות בא כוחו כאמור או בעצמו, אך לא אאפשר את המשך גרירת הרגליים [...]

א.       המשיב יסדיר את הסרת העיקולים [...] בתוך חמישה ימים [...] ללא כל תירוצים נוספים וללא כל בקשות ארכה נוספות [...]

ב.       אם לא ייעשה כאמור ייעתר בית הדין לכל בקשה של המערערת כאמור בסעיף 4 להחלטה הקודמת שצוטטה לעיל ויחתום על כל פסיקתה שיגיש לו בא כוחה לשם השלמת כל הנדרש להעברת הבעלות בהתאם לפסק הדין – ולרבות הסמכתו לפעול בנוגע לנכס גם בשמו של המשיב וככונס נכסים, תוך ששכרו ישולם על חשבון המשיב.

ג.       לחילופין ייעתר בית הדין במקרה כזה לחיוב המשיב בקנס יומי מצטבר בסך של עד 1,000 ש"ח לכל יום עבודה נוסף שבו תתעכב הסרת העיקולים בהתאם לפסק הדין ולהחלטות שבאו בעקרותיו ועל פי סעיף 7א לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז – 1956, וסעיף 6(1) לפקודת ביזיון בית משפט ובכפוף לקיום דיון – שייקבע למועד קרוב ככל האפשר ושאליו יוזמנו הצדדים – בהתאם לסעיף 6(2) לפקודה זו.