חיוב המדינה בפיצוי מהותי בגין חרם שהוטל על עו"ד על ידי בית הדין הרבני

חלק ראשון – על פסק הדין; תמצית פסק הדין ותוכן ענייניו וטבלת ריכוז הסעדים בו

1. על פסק הדין
   • בקליפת אגוז

עניינו של פסק דין זה הוא קביעת נזקו של התובע והפיצוי הכספי לו הוא זכאי בעקבות פסילתו מלהופיע בבית הדין הרבני כך ש"נוצר בפועל 'חרם' אשר מנע מעו"ד שטוב לייצג לקוחות בענייני ממונות וענייני הקדשות" (ר' פסק דינה של כב' הש' אביגיל כהן בתיק זה מיום 27/8/13). קביעת הפיצוי היא לאחר שניתן פסק דין במסגרת ערעור בבית המשפט המחוזי ובהתאם להנחיות אותו פסק דין אליו אתייחס בפסקה הבאה. בדיון שלפני הוגשו סיכומי הצדדים בכתב וכן נערכה השלמת טיעון בעל פה. כל הראיות וכן הציטוטים נלקחו מ משלב שמיעת הראיות בפני כב' הש' אביגיל כהן, למעט אם נרשם אחרת.

• הליכים קודמים בתיק, בתמצית שבתמצית

• תחילתו של ההליך הוא בתביעה שהוגשה ביום 13/6/16 ואשר נדחתה בפסק דין מיום 27/8/13 ואשר דחה את התביעה (כב' השופטת אביגיל כהן). ערעור שהוגש על פסק הדין הביא לכך שבית המשפט המחוזי קבע כי "המדינה נושאת באחריות ישירה למחצית מנזקיו של המערער". מכאן נקבע עוד כי יש להשיב ההליך לבית משפט השלום "על מנת שיוציא מלפניו פסק דין משלים" (ר' ע"א (ת"א) 56740-10-13‏ ‏ עו"ד רפאל שטוב נ' אברהם צבי שינפלד, דיין (מיום 16/8/2015, כב' הש'. ח. ענבר, י. שבח וש' שוחט).

• להשלמת התמונה ייאמר כי עניינו של התובע נדון, הן במסגרת הליך זה והן במסגרת הליכים אחרים בהם "הוחרם" על ידי ערכאות נוספות. עניינו של התובע נדון גם על ידי בית המשפט המחוזי, בית המשפט העליון ובג"צ והן בבית הדין הרבני לרבות על ידי נשיא בית הדין הגדול כב' הרב עמאר.

• לאחר פסק הדין בערעור הועבר התיק למותב אחר והצדדים ניהלו משא ומתן לא קצר. כך או כך לאחר העברת התיק לטיפולי הוגשו סיכומי הצדדים בכתב וכן נוהל דיון בו הוסיפו הצדדים ומיקדו טענותיהם בעל פה ומכאן פסק הדין.

• סכום התביעה, סכומו המירבי של פסק הדין ודרך תחשיב הנזק

• התביעה הוגשה על סך של 2,500,000 ₪ לצרכי אגרה. פסק הדין בערעור קבע כי המדינה תישא באחריות ישירה למחצית מנזקי התובע – ומכאן הסך המירבי לפיצוי הוא מחצית מ – 2,500,000 ₪.

• פסק הדין ידון בארבעה עשר דרישות תשלום שונות וכן בדרישה לפיצוי בגין נזק לא ממוני - פסק הדין מתייחס בחלקו לפיצוי בגין נזק לא ממוני ובחלקו העיקרי לארבעה עשר הליכים שונים בגינם עותר התובע לפיצוי, קרי ארבעה עשר תיקים בהם נמנע או נפגע ייצוגו בבית הדין הרבני. כאן המקום לציין כי התובע טען בתחילה לעשרים ושניים (22) תיקים שונים בהם נפסל מייצוג; מתוך 22 התיקים התייחס התובע לשמונה עשר תיקים בלבד; גם אותם 18 תיקים צומצמו ל – 14 לאחר שביחס לארבעה מהם ציין התובע כי לא נגרם לו נזק ממוני.

• כבר מיד ייאמר כי ההכרעה בהליך תעשה על בסיס הנתונים שהובאו וכן על דרך האומדנה, כל זאת לאחר קביעת מנגנון חישוב וכן הקריטריונים לחיוב והבסיס לקביעת הפיצוי.