רקע עובדתי
הצדדים התחתנו כדמו"י בשנת 2011, ולהם שלושה ילדים משותפים, כיום בגילאים 4, 6, ו-8. האישה עזבה את דירת הצדדים ב[ק'] בחודש יוני 2017, ומאז גרה בדירה שכורה ב[ר'], היכן שגרים ההורים שלה. הבעל נכה צה"ל 41% ומקבל קצבת נכות.
תביעת האישה
האישה, לאחר עזיבתה את הדירה, פנתה לבית הדין בתביעה לגירושין, ואת התביעות לחלוקת רכוש, מזונות ילדים והסדרי שהות פתחה בבית המשפט.
האישה נימקה את תביעתה לגירושין בדיון הראשון שנערך בתאריך 11/12/2017 שהבעל לא תמך בה בזמן שעברה הפלה, וכן הוא שותה אלכוהול ולועס גת, וכן הוא מקלל. בדיון השני שנערך בתאריך 7/3/2018 התלוננה שעברה חיים קשים, אלימות מילולית ונפשית, יש לו קנאות כלפיה, לא עוזר, לא מכבד, משפיל ומקלל, לא נותן אהבה. בעניין השתייה אמרה שהיה שותה בתדירות של פעמיים בשבוע וזה היה קבוע, ולאחר השתייה היה חוזר לפנות בוקר, והיינו בשעה שש וחצי בבוקר, והוא עובד שעתיים ביום וכל היום ישן. עוד התלוננה שהיא מדברת אתו והוא לא מקשיב לה. לאחר כל המציאות הנ"ל, אמרה האישה שהחליטה לעזוב את דירת הצדדים. כיום תובעת שביה"ד יחייב את הבעל לתת לה גט.
דברי הגנה של הבעל
לתביעת האישה לגירושין בגין הסיבות הנ"ל, השיב הבעל בדיונים הנ"ל שיש לו נכות 41%. זה לא משפיע לו על היום יום, אולם הוא סובל מעייפות. הוא עבד שש שנים במקום קבוע, משרה במשרד הביטחון, אך היה בעיה של אנשים, והוא עזב את מקום העבודה לפני כחודשיים. עוד טען, כיצד ניתן לדרג אותו כ"שתיין" שהרי הוא עובד עם אוכלוסייה מאוד קשה. היה עובד איתם בשירות בריאות הנפש ולוקח אותם לקופ"ח ומבקר בבתים, והיה כעיין עובד סוציאלי יום יום, והיה מתמודד עם דברים קשים, סכיזופרניה, ולאחר מכן להגדיר אותו כ"שתיין". אמר שהוא לא היה חוזר בשש בבוקר אלא אולי בשעה אחת, שתיים בלילה.
על תלונת הקללות, השיב הבעל, שהוא לא מקלל ברבים, ושזה קורה אצל כל זוג נורמלי.
דיונים והחלטות ביניים
בהחלטה לאחר הדיון השני מיום 13/3/2018 ביה"ד נעתר לבקשת הבעל לתת הארכה לניסיון שלום הבית מצד הבעל, היינו ללכת לזקני העדה האתיופית כמופיע בפרוטוקול מדיון זה, וזאת בכפוף להבטחת הבעל שאם לא יהיה שינוי במצב, ייתן הבעל גט ללא עיכובים.
בדיון השלישי שנקבע ליום 6/6/2018 הבעל לא הופיע. ב"כ הבעל הופיע והציג אישור מחלה של הבעל, אולם ביה"ד לא קבל את אישור המחלה, הואיל ולא מופיע באישור שהבעל אינו יכול להופיע לדיון. האישה בדיון זה התלוננה שהיא מפחדת על החיים שלה, והיא רק רוצה לגדל את בניה בנחת. שוב ביה"ד בא לקראת הבעל שלא הופיע, ופנה בהחלטה מיום 11/6/18 לרב אלון נגוסה, שהוא הממונה לגישור אצל יהודי אתיופיה, לדבר עם הצדדים ולבדוק אפשרות להביאם להסכמה בהתאם לאמור בהחלטה הקודמת.
בדיון הרביעי שנקבע ליום 9/1/2019 הבעל וב"כ לא הופיעו, וביה"ד הוציא צו מעצר.
בדיון החמישי שנקבע ליום 20/1/2019 הופיע הבעל ע"י השב"ס, והתנהל דיון פעם נוספת בתביעת הגירושין. לאחר דיון מתמשך, האישה הסכימה שוב ללכת לזקני העדה, אך הבעל סרב להתחייב שאם לא תהיה התקדמות אצל זקני העדה שייתן גט. בכל זאת, ביה"ד בא שוב לקראת הבעל ובהחלטה מיום 21/1/2019 ביה"ד הפנה את הצדדים להליך שלום בית, והוסיף שאם יהיה נדרש עוד פרק זמן לצורך הליך שלום הבית, יינתן זמן ככול אשר יידרש, ובאם התהליך לא ייצלח הצדדים מסכימים לתגרש.
בדיון השישי שנקבע ליום 11/3/2019 האשה טענה שעשתה את הכל, התקשרתי, ביררתי, הלכתי לזקני העדה וביקשתי שלום בית, התקשרתי אליו, והוא לא בא, הוא שלח אלי את ההורים שלו, ותובעת גירושין. הבעל טען שבהתחלה ניסה דרך שני מבוגרים לדבר איתה, והיא אמרה שאם הם יבואו אליה היא לא תהיה בבית. כרגע זה נמצא בטיפול אצל הזקנים, והאחראי לא נמצא שבועיים בארץ והוא באתיופיה, והם אמרו לו שיש סיכוי טוב להציל את הבית, והם רוצים לפגוש אותה מחר. ביה"ד העיר לבעל שהוא לא עשה דבר במשך חודש וחצי, ופנה אל הבעל, אם זקני העדה יאמרו שלא ילך שלום בית, האם ייתן גט מיד, הבעל סרב, ואמר שאם האישה רוצה, שהילדים יהיו אצלו ותשלם על הנזק שנגרם לו. ביה"ד העיר לו שהוא לא רוצה שלום בית, אלא הוא רוצה כסף והילדים, וכל עניין זקני העדה נועד למשוך זמן. האישה התלוננה שהוא מאיים עליהם.
ביה"ד כתב בהחלטה מהדיון הנ"ל ביום 11/3/2019 שהוא לא מקבל את הסבר הבעל לאי קיום המפגש עם זקני העדה, ועם כל זאת ביה"ד מפנה את הצדדים לזקני העדה ב[ק'] בניסיון אחרון לשלום בית, והבעל התחייב שאם לא יהיה שינוי במצב הוא ייתן גט בהסכמה.
בדיון השביעי ביום 7/4/2019 האישה טענה שהיו אצל זקני העדה והם החזירו זאת להחלטת ביה"ד. הבעל טען שהיינו שם והיא אמרה להם מראש שהיא לא מסכימה לשלום בית, ולכן החזירו לביה"ד. הבעל בקש קודם לגמור את הדיונים בבית המשפט, וביה"ד נזף בבעל שהוא מעכב את הגט, הואיל והוא הבטיח שישמע בקול זקני העדה. ביה"ד הבהיר לבעל שאין קשר בין הדיונים שנערכים בבית המשפט בעניין חלוקת רכוש, מזונות ילדים, והסדרי השהייה לסידור הגט. בהחלטה מדיון זה מיום 10/4/2019 ביה"ד כתב שבמצב כזה של פירוד כל כך ממושך וטענות כל כך קשות שיש לאישה נגד הבעל, אף אם הם עדיין לא הוכחו, על הבעל לתת גט לאשתו. אלא שביה"ד כתב שאין בהחלטה זו עדיין חיוב גמור של גט, אולם הבעל התחייב שאם לא יהיה שינוי במצב הוא ייתן גט והוא לא יכול להתנער מהתחייבותו. ביה"ד הציע פשרה מסויימת כדי לסיים את הדיונים, שבהסכמת הצדדים, חיוב מזונות הילדים בסך 4,300 ₪, זמני השהות ייקבעו בבית המשפט, והדירה תימכר מיד ותחולק בין הצדדים.
בדיון השמיני שנקבע ליום 30/7/2019 נקבע דיון להוכחות בתביעת הגירושין כפי שנכתב בהחלטה מיום 19/5/2019. ביה"ד פנה לבעל, האם אתם מתגרשים, הבעל משיב, זה ברור, אלא שהיא מתלוננת שלקחו לה רכוש מהדירה, אך היא לקחה לי טבעת זהב שהיא קנתה לי בשווי 300 ₪, שרשרת כסף, שעון שעולה 500 ₪. ביה"ד אמר לו, אם היא לקחה, היא תיתן לך חצי מהסכום בסך 500 ₪, ונגמור. הבעל השיב, בסדר, אלא שהוא טען שהוא לא מוכן להסכם הזה, ובקש שהאישה תגור קרוב. ביה"ד העיר לו שהוא מעכב את הגט ושניהם סובלים. הבעל אמר, אם תופס קריז, אני לא מודע למעשים שלי. ביה"ד ערך עם הצדדים הסכם, הצדדים חתמו על ההסכם וקבלו קאג"ס. ביה"ד ערך בירור שמות וקבלת עדות.
ביה"ד בהחלטה מהדיון הנ"ל ביום 30/7/2019 הבהיר שהיה אמור להתקיים באותו היום דיון הוכחות בתביעת האישה לחיוב גט, אולם במקום לקיים דיון הוכחות ערך ביה"ד לצדדים הסכם גירושין, ושביה"ד השקיע שעות רבות לזה. נקבע מועד לסידור הגט ליום 6/8/2019. ביה"ד הבהיר שאם הבעל לא ייאות לסדר את הגט ישקול ביה"ד בהוצאות משפט.