חיוב האם במזונות ילדים כשהם במשמורת האב

הצדדים נישאו זה לזה כדמו"י באדר תשס"ב, ומנישואין אלה נולדו הילדים: [ה'] (בת 13), [י'] (בן 11), ו[א'] (בת 9). הצדדים התגרשו לפני כשנתיים (כ"ט באייר תשע"ז (25.5.17)).

הנושא שלפנינו, ובעניינו התקיים דיון בתאריך י"ד באייר תשע"ט (19.5.19), הוא ענין המשמורת וזמני השהות. הוגשו לבית הדין שני תסקירים: האחד מיום ו' באייר תשע"ט (11.5.19), ותסקיר משלים מיום י"א באייר תשע"ט (16.5.19). כאמור, בתאריך י"ד באייר תשע"ט (19.5.19) התקיים דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם. בית הדין שמע את באי כוח הצדדים, וכן שוחח עם כל אחד מהצדדים בנפרד.

התסקיר הראשון - מתאריך ו' באייר תשע"ט (11.5.19).

בתסקיר זה (עמוד 3) נכתב (מדברי הבת [ה']) ביחס להתנהגות האם כלפיה וכלפי אחיה ואחותה, ובהם סיטואציה של התנהגות אלימה וחסרת שליטה של האם. [ה'] תארה מצבים בהם לא היה אוכל, ומצב בו האם נעלה אותם בבית במשך יום שלם, מבלי שהיתה נוכחת. צוין כי לאחרונה בהמשך להתערבות פקידת סעד, האם מקפידה על התנהגות רגועה. [ה'] מציינת כי מאז שהיא מתגוררת עם האב, חשה "שהשתחררה מהכלא", ושהחיים נעימים יציבים ורגועים, תוך שהם מקבלים ארוחות מסודרות, סיוע בהתארגנות בבוקר ובערב. צוין כי לאחר גירושי ההורים, נוצר שקט ורגיעה, ו[ה'] נראית שלוה ומאוזנת.

[י'] מתאר את התנהגות האם, שארע והכתה אותו עם נעל או חגורה, לא הכינה אוכל. הבת הקטנה [א'] התבטאה שטוב לה אצל אביה, שלפעמים אימא צועקת ומרביצה, וזה מפחיד. בסיכום התסקיר נכתב:

"שלשת הילדים מתארים חוויות של פגיעה והזנחה מצד האם, שצובעים את מבטם על דמותה, לעומת אידיאליזציה של דמות האב, שנתפס כמיטיב ומעניק בטחון ויציבות, וכמספק את צרכיהם הפיזיים והרגשיים. מהיכרות עם הילדים עולה תמונה עצובה ומצערת של עשיית ספליט בין דמות האם כמאכזבת, חלשה ובלתי יציבה, לבין אב אידיאלי, מושלם חזק ו"כיפי".

מציאות זו כפי שהיא נשקפת לעינינו מעוררת דאגה משמעותית למצבם הרגשי והתפתחותי של הילדים, שנגזלת מהם הזכות והאפשרות המעשית לכונן קשר מיטיב עם שני ההורים, קרי עם האם, כפי עם האב.

[...]

התרשמנו אמנם מאב שאכפתי ודואג לילדיו, ומתגייס להעניק להם מעטפת חמה ומחבקת, המספקת להם מענים ראויים למכלול צרכיהם. יחד עם זאת, בלי משים, ואולי מתוך מטענים שחווה ממערכת יחסים זוגית שכשלה עם האם, הוא מבטל ומקטין את דמותה של האם, תוך הכפשתה והדגשת מגרעותיה בעיני הילדים, עד לכדי מחיקת האופציה לכינון קשר מיטיב שלה עם הילדים, קשר שהם כה כמהים וזקוקים לו. [ש'] מצידה מבקשת קשר עם ילדיה, אך נראה כי מתקשה למצוא את הדרך הנאותה לליבם"

זמני השהות המומלצים על ידי פקידת הסעד: ימי שני וחמישי בשבוע בין השעות 13.30-19.30.

עם מעבר האם לפ', תאסוף את הילדים לנסיעה לביתה, ותשיב את הילדים לבית האב. האם תדאג לארוחת צהריים ל[א'], ול[ה'] ו[י'] ארוחת ערב. בזמן הביקור לא יהיה בן זוגה של האם נוכח, מתוך רגישות לצרכי הילדים.

עד כאן התסקיר מתאריך ו' באייר תשע"ט (11.5.19).

תוך כדי דיון (בתאריך י"ד באייר תשע"ט (19.5.19)), קבלנו תסקיר משלים (מתאריך י"א באייר תשע"ט (16.5.19)), ובו מדווחת פקידת הסעד כי למרבה השמחה הצליחו ההורים לקיים שיח ענייני ומכבד לטובת ילדיהם. האב יעביר מסר ברור לילדים, לעידוד המפגשים עם האם, וכן יסיע את [י'] בסיום הלימודים, בשעה 17:00 – לפ'. האם מדווחת כי המפגשים כעת עם הבנות קבועים יותר וטובים, אך הבן [י'] ממעט להגיע, כשיש לו מבחנים.

האם מטופלת אצל גברת ב' באופן קבוע אחת לשבוע, פועלת בהתמדה להוכיח עצמה באופן מותאם מתוך רגישות והתחשבות בחיי הילדים. מצד אחד מתקיים תהליך של ביסוס והעמקת הקשר בין האם לבנות, אולם הבן [י'] כמעט ואינו מגיע, ונצטט חלק מהתסקיר:

"לאחרונה התרשמנו כי שני ההורים פועלים לטובת ילדיהם, מתוך אוירה רגועה יותר לטובת ילדיהם. האם מצידה עשתה מאמצים מרובים על מנת להרחיב זמני השהות עמהם באופן שאלה מתחילים משעות הצהריים [...] כמובן מתנהלת מתוך רגישות והתחשבות באופן שמכיל את רגשותיהם של הילדים, ותורם לתהליך התבססות הקשר עמם.

נראה משיחה שקיימנו עם ההורים, כי האב מצדו מבין היום יותר את חשיבות נוכחות האם בחיי הילדים, מתוך כך נותן את ברכתו לקשר, ומקפיד שלא לערב את הילדים בסכסוך הזוגי.

יחד עם זאת עדיין הבן [י'] אינו מגיע בקביעות לפגישות עם האם, ונראה כי על האב לפעול על מנת לעודד את הקשר בין הבן לאמו, למען התפתחותו הבריאה והתקינה"

בסיום התסקיר הומלץ כי זמני השהות עם האם יהיו במתכונת הקודמת, ויוקפד על קביעות הגעת כל שלשת הילדים. על האב לדאוג לכך שהבן [י'] יצטרף למפגשים. האם תארח את הילדים אחת לשלוש שבתות אצל משפחתה.