חיוב גט והפסד כתובה באשה שאינה ראויה לחיי אישות

הצדדים שבפנינו נישאו זל"ז כדמו"י בתאריך 6.6.90, אלו הם נישואין ראשונים לשני הצדדים ולהם שני ילדים (בת ובן), שניהם בגירים.

הבעל הגיש לביה"ד תביעת גירושין ביום 2.2.11 ולתביעתו כרך את נושא המזונות, החזקת הילדים והרכוש. האשה לעומתו הגישה לביה"ד תביעה לשלום בית בתאריך 27.4.11.

דיון ראשון בעניינם של הצדדים התקיים ביום ט"ז בתמוז התשע"א (18/07/2011). במהלך הדיון טען הבעל כי הצדדים גרים בשני חדרים נפרדים משנת 2007. לדבריו בשנת 2000 עברה האשה התמוטטות נפשית והוא והוריה נאלצו לאשפזה, האשה שהתה שנה באשפוז, ובאותה תקופה הבעל עזב את מקום עבודתו על מנת לטפל בילדיהם. לדבריו מצבה הנפשי של האשה המשיך להתדרדר והתבטא גם בכך שהאשה הוציאה כספים רבים עד שבשלב מסוים הוא נאלץ לסגור את חשבון הבנק וכרטיסי האשראי כדי למזער את הנזקים.

לטענת הבעל ראשיתו של המשבר בין הצדדים בכך ש"יום אחד ביקשה לנסוע לעשות בדיקה מסוימת ולא יכולתי להסיע אותה ואז החליטה להעניש אותי, ניתוק פיזי מוחלט, מאז אנו לא מדברים". עוד הוסיף הבעל כי בשנת 2008 נוצר 'חלל' ביניהם ואדם בשם [צ' ת'] נכנס לתמונה כמטפל באשה, לטענתו, היחסים בין המטפל לאשה חרגו מהמסגרת הטיפולית והם אף נסעו ובילו במשותף באילת.

האשה דחתה את טענות הבעל והסבירה כי בשנת 2008 עברה כריתת שחלה, "נסעתי לבתי חולים לבד, למעט מספר פעמים, היחסים לא פסקו, בשנת 2008 היחסים התמעטו, התדירות פחתה, יש לי בעיות של פריצת דיסק, עברתי ניתוח בגב, בשנת 2009 עברתי ניתוח זה, ומאז פסקו יחסי אישות". לדבריה [צ' ת'] "מטפל בי, טיפל גם בבת שלי בחוליות שלה, הוא עובד גם בתיירות, הצטרפתי אליו לאילת והכנסתי כסף לבית". האשה הביעה את רצונה כי בני הזוג יפנו ליעוץ, והוסיפה "אני שואפת לשלום בית, אבל אם הוא לא מוכן בשום אופן, לא אלחץ אותו לקיר."

לביה"ד התברר כי האשה תבעה מזונות אשה וילדים בבית המשפט, וזאת לאחר שהבעל כרך את עניין המזונות לתביעתו בביה"ד. בבית המשפט נפסקו מזונות בסך 1500 ₪ לבן הקטין (באותו פרק זמן) ו-500 ₪ לבת החיילת. לדברי ב"כ הבעל לא נפסקו מזונות לאשה היות ולאשה קצבה בסך 6000 ₪, לדבריו האשה פתחה חשבון נפרד אליו מועברת קצבתה ולכן 'אין מנוס מלהתגרש', הבעל הביעה את רצונו לחלוק עם האשה 'חצי חצי בכל בין חובות בין זכויות סוציאליות'.

ב"כ האשה ציין כי לצדדים יש משכנתא, יש הוצאות רפואיות, האשה נכה בשיעור של 75% וזאת כתוצאה מניתוח שעברה בשנת 2009. 'האשה משתמשת בקטטר, הביקורים בבית חולים והטיפולים זה לחם חוקה', ומאחר והבעל ביטל את כל התשלומים השוטפים למרשתו לא נותרה לה ברירה אלא לפנות לבית המשפט וזאת על מנת לייצב את מצבה הכלכלי. באשר ליחסי האישות טען ב"כ האשה כי בשנה וחצי האחרונה יש קושי שהבעל מודע לו, ואולם לדבריו יש סיכוי שהמצב ישתפר, ואין מקום לומר שהחיים נגמרו. "גם בעניין [צ' ת'], אין יכולת ליחסים לא מבחינת האשה ולא מבחינת [צ' ת'] הוא עבר ניתוח סרטני ואין לו יכולת, האיש הזה עוזר לה, איש חיובי במלוא מובן המילה."

בתום הדיון הצדדים הסכימו להצעת בית הדין וקבעו פגישה ביניהם ליום 27.7.2011. ב"כ הצדדים אכן נפגשו מספר פעמים ואולם הפגישות לא הניבו הסכמות, וביום כ"ו במרחשון התשע"ב (23/11/2011) קיים ביה"ד דיון נוסף בעניינם. ב"כ האשה ציין כי מזה 4 חודשים הבעל לא משלם את חיוביו עבור הילדים, וב"כ הבעל טען כי כל המחלוקת היא כסף, וכי גם האשה רוצה להתגרש. לדבריו "האשה תהיה מרוצה רק אם ייתן לה את הבית, המשכנתא לא משולמת, האשה הפסיקה להעביר תשלומי המשכנתא של חלקה, הבית עומד לצאת לכינוס, אמרנו שאנו מוכנים לתת לה איזה קצבה". ב"כ הבעל הציע כי הבעל ישלם לאשה 1500 ₪ ל5 שנים, הצדדים יתחלקו בשווי הבית והסכום הנ"ל יקוזז מחלקו בדירה. כמו כן לדבריו לצדדים ישנם חובות בסך של כ-170,000 ₪, לטענתו שני הצדדים צריכים לשאת בחלקים שווים בחובות.

ב"כ האשה סיכם את מצבה הכלכלי של מרשתו וטען שהאשה מקבלת 2000 ₪ מביטוח לאומי, ויש לה עוד 2000 ₪ על תנאי, זאת בשונה מטענת הבעל שהאשה משתכרת 6000 ₪. לטענתו מתוך ה-4000 ₪ שיש לה, 2000 ₪ הולכים להוצאות רפואיות, המכונית עולה לה בין 1000 ל1500 ₪ שכן כמעט כל יום האשה נוסעת לטיפולים רפואיים. לדבריו האשה הוכתה בידי שמיים היא לא יכולה לעבוד, ולכן "אין לנו עתיד, אנו לא יכולים להתגרש, האשה צריכה להישאר בבית, הוא לא יכול לומר לה תצאי מהבית, אם רוצה לצאת מהבית שיצא". ב"כ האשה הוסיף שהבעל עצמו מוכן לתת לאשה סך של 200,000 ₪. וב"כ האשה הציע ש"הבית ישאר לשימושה ורשותה, אני לא מבקש שינוי רישום", וזאת "כל עוד היא במצבה הרפואי, אם מצבה ישתפר נדבר."

ב"כ הבעל טען ששניהם יחד לקחו הלוואה בסך 76,400 בתאריך 6.12.2009, אך ב"כ האשה השיב כי ההלוואה נלקחה בכדי לכסות מינוס בחשבון, ולבסוף אמר כי "אם רוצה לזרוק אותה, שישלם 650,000 כתובה". ב"כ הבעל טען כי לאור הודאת האשה בדיון הקודם שאינה מסוגלת לקיים יחסי אישות ולאור מה שאמרה "שלא תלחץ אותו לקיר" הרי שיש לקבל את תביעת הבעל לגירושין. בתום הדיון נתן ביה"ד את החלטתו ולפיה הצדדים יודיעו לביה"ד על מבוקשם לגבי המשך ההליכים.

לבקשת ב"כ הבעל קיים ביה"ד דיון נוסף ביום כ"ד בניסן התשע"ב (16/04/2012). ב"כ האשה ציין כי בית הדין הוציא צו למדור ספציפי לטובת האשה על בית הצדדים, אך היות והבעל לא משלם את המשכנתא הבנק עלול לסלק את האשה מהבית ובכך לסכל את הצו למדור ספציפי. כמו כן ציין שהשופט פסק שעל הבעל לשאת בשיעור של 75% מההוצאות הרפואיות, ובכל הוצאות אחזקת הבית מאחר וכל עבודתו מהבית. ב"כ הבעל הציע שהבעל ייתן לאשה את הדירה הן לצורך רפואתה והן למדורה, לדבריו השופט ויצמן הציע ש"האשה תקבל %60 מהדירה ו-% 75 מהוצאות רפואיות לכל החיים". והוא עצמו מציע שהבעל ישאיר הדירה לאשה, לא ישלם הוצאות רפואיות, לא מזונות ולא כתובה. ב"כ הבעל התנגד להעביר לאשה בית בשווי שני מיליון ₪, והבהיר כי ה% 75 שקבע השופט שווים לערך 700,800 ₪. לביה"ד התברר כי השופט פסק את הנזכר לעיל אך בכדי לא להשאיר וואקום בין המועד בו התקיים הדיון לפניו לבין המועד בו ייתן בית הדין את החלטתו, וציין כי "אני סבור שבית המשפט רשאי לתת סעד זמני עד שבית הדין ייתן החלטתו וברור שבית הדין רשאי לשנות."

ב"כ הבעל שב וטען כי "אין לו טענה על בגידה כי לא מסוגלת במצבה, אבל כאשה לא עושה כלום, מ2007 אין יחסי אישות האם נשאיר את הבעל ככה? רוצה לתת רוצה לעזור, האם הוא צריך למות נשוי?". הבעל טען כי הוא אינו יכול לשלם את המשכנתא והאשה טענה מנגד "איך נותן לילדים 4500 ₪, במקום זה שישלם המשכנתא". ב"כ האשה סיכם את תביעתו ולפיה "הערכנו ההוצאות שלה ב10,000 ₪ הורדנו 4000 ₪ שאנו מקבלים, הגענו 6000 ₪ כלומר אנו מבקשים 3000 משכנתא ו- 3000 ₪ שאר ההוצאות."

בתום הדיון נתן ביה"ד את החלטתו ולפיה:

"על הצדדים להגיש סיכומיהם בנושא מזונות אשה ובנושא הגירושין.

בנושא הגירושין ניתנים לכל צד 45 יום להגשת הסיכומים כאשר צד הבעל יגיש ראשון תוך 45 יום מיום קבלתו את הפר' וצד האשה יגיש 45 לאחר מכן. בנושא המזונות יגיש ב"כ האשה סיכומיו תוך 15 יום מיום קבלת הפר' וצד הבעל יגיש תוך 21 יום לאחר מכן.

לאחר העיון בית הדין קובע שעד לפסיקה קבועה של בית הדין בנושא מזונות האשה, יוציא בית הדין פסק דין למזונות זמניים של האשה בסך 3000 ₪ החל מהיום, כאשר סכום זה אמור לשמש כתשלום המשכנתא."

ב"כ האשה הגיש את סיכומיו בעניין מזונות האשה ומדורה ביום 22/05/2012, ואולם סיכומי ב"כ הבעל בוששו מלהגיע ובתאריך 06/08/2012 התקבלה בביה"ד בקשת ב"כ הבעל למתן ארכה של 30 יום להגשת סיכומיו. בתשובה הורה ביה"ד לב"כ הבעל ביום י"ח באלול התשע"ב (05/09/2012) להגיש את סיכומיו תוך 7ימים, במידה ולא יעשה כן ביה"ד לא יקבל את סיכומיו.

ב"כ הבעל לא הגיש את סיכומיו במועד הקצוב ותחת זאת התקבלה ביום 24/09/2012 בקשתו לדחיית מועד הגשת הסיכומים וקביעת מועד לדיון לשם חקירת האשה. בקשתו זאת נשלחה לתגובת הצד השני שהתנגד בתוקף לבקשה. לאור כל הנ"ל ביה"ד דחה את בקשתו של הבעל לקביעת מועד דיון, והבהיר לבעל כי באם לא יתקבלו סיכומיו תוך 5 ימים ביה"ד יתן את החלטתו בנושא המזונות ללא סיכומי צד הבעל, ורק אם לאחר קבלת הסיכומים ביה"ד יסבור שבכל זאת נצרכת עדות האשה יקבע ביה"ד מועד לדיון נוסף.