חיוב בעל בגירושין בשל טענתו כי אשתו נאסרה עליו

רקע, התביעה וההליך שלפנינו

האישה תבעה גירושין כשהיא כורכת לתביעת הגירושין את ענייני המזונות, הרכוש, משמורת וכו'. התביעה הוגשה לבית הדין בתאריך ט"ו במרחשוון תשע"ז (16.11.16). הוגש כתב הגנה מהבעל, וכן התקיים דיון בתאריך ד' בטבת תשע"ז (2.1.17).

בסיום הדיון ניתנה החלטה בזו הלשון:

"הבעל יודיע לבית הדין עד ליום ה' השבוע את דעתו על הצעת בית הדין.

אם יסכים – תינתן החלטה בהתאם להצעת בית הדין.

אם לא – ייתן בית הדין החלטה בעניין הגירושין, הכתובה, משמורת ומזונות זמניים. וכן ייתן מתווה בעניין הרכוש."

לאחר שהבעל הודיע לבית הדין באמצעות בא כוחו על הסכמתו להצעת בית הדין, ניתנה החלטה (בתאריך י' בטבת תשע"ז – 8.1.17), וזו לשונה:

"לאור הסכמת הבעל להצעת בית הדין מוחלט כדלהלן:

הצדדים יתגרשו זה מזה כהסכמתם.

קובע מועד לסידור גט ליום כ' בטבת תשע"ז (18.1.17) בשעה 11:00 (לצערי איני יכול להיענות לבקשת הבעל לסידור גט ביום א', מאחר שהרכב דנן אינו מסדר גיטין אך ורק בימים ג' וד'. אך השעה המאוחרת נקבעה בהתחשבות בהגעת הבעל מהצפון).

האישה מוותרת על כתובתה, בכפוף לכך שהצדדים יתגרשו במועד הראשון שקבע בית הדין.

באי כוח הצדדים ינהלו משא־ומתן החל ביום סידור הגט ולמשך שלושה שבועות, כדי להגיע להסכם גירושין כולל – ניתן להגיע גם להסכמות חלקיות, ולהשאיר את החלק שלא יוסכם להכרעת בית הדין.

אם לא יגיעו להסכמות תוך שלושה שבועות כנ"ל, יודיעו לבית הדין, ובית הדין ייתן החלטה למזונות זמניים, וכן יקבע מועד מוקדם לדיון בעניין הרכוש.

בעניין הסדרי השהות – הוצא צו למתן תסקיר.

משמורת זמנית של ילדי בני הזוג הקטינים – בידי האם."

נקבע היום מועד לסידור גט, אולם הבעל לא הופיע. בית הדין שוחח טלפונית עם אבי הבעל שטען שהבעל לא ידע על המועד. יצוין כי משנשלחה ההזמנה לבא כוח הבעל, חזקה על הבעל שידע על המועד, ולכן נקבע מועד נוסף (ד' בשבט תשע"ז – 31.1.17), והוצאה נגד הבעל פקודת מעצר.

פסק דין והחלטות ביניים

לגופם של דברים: