חיוב בגט ושלילת מזונות מאשה שהצטרפה אל כת

בתאריך 01/11/09 הגיש הבעל את תביעת הגירושין נגד אשתו.

הבעל והאישה נשאו זל"ז כדמו"י ביום 10.09.98. במועד הגשת התביעה היו נשואים 11 שנה.

מנישואין אלה נולדו הילדים: [א'] ילידת 07.05.01 ו[י'] יליד 01.02.05.

האשה חפצה בגירושין עוד לפני הבעל

עילה לתביעת הגירושין ולחיוב האשה בגט הובאה בסיכומי התובע. לטענתו, האישה מעולם לא הגישה בקשה או תביעה לשלום בית. לטענתו, האישה תכננה את הגירושין חודשים לפני שהגיש הבעל את תביעת הגירושין.

עוד נכתב כי הבעל הציג בפני כב' ביה"ד מיילים מספטמבר 2009, בהם האישה הודתה כי המיילים נכתבו על ידה ו/או נשלחו על ידה, ומהם ניתן ללמוד כי האישה החליטה להתגרש קודם שהגיש הבעל את תביעת הגירושין, ובהמלצת יועציה [י' ב"א] ו[ר' ר'] החליטה להביא את הבעל לידי הגשת תביעת גירושין. בעורמה תכננה האישה עם חברתה הטובה [י' ב"א] את גירושיה מהבעל. מאחורי גבו של הבעל, תכננה האישה עם יועצה הרוחני [ר' ר'], לו היא משלמת ממיטב כספי הבעל, את הגירושין.

עוד נכתב כי בחודש ספטמבר 2009, חודשיים לפני הגשת התביעה לגירושין כתב הבעל לרעייתו מכתב בו הוא מציע לה חיים מסודרים, משפחה, בית ובעל נורמלי. הבעל מציע לאישה לקבל טיפול ועזרה: "אני חושב שהסיכוי שלנו לזוגיות הוא רק אם תחליטי לחזור למסלול חיים נורמלי". האישה העבירה מייד את המכתב לחברתה [י' ב"א] לקבלת "עצתה הנבונה". תשובת החברה [י' ב"א] לא אחרה לבוא: "השאלה היא איך להביא אותו להיות זה אשר יציע את הפרידה הסופית... נסי להישמע אמפטית מאוד, אכפתית מאוד ושפויה מאוד... כך אולי בסוף הוא יאבד את הסבלנות."

עוד נאמר כי האישה מעולם לא הסכימה לילך לטיפול לאנשי מקצוע רציניים, שאינם קשורים בדרך כזו או אחרת ב"ספר הידע" או ברוחניות, אלא רק לאנשים "שלה."

"ש: למה לא לקחת אותה לאנשים מקצועיים?

הבעל: לא הסכימה.

ש: הצעת לה?

הבעל: הצעתי לה קבוצה של פסיכולוגים והיא הציבה את [ר' ר']" (פר' 20.1.2011 ש' 591-593)."

נעיין במסמכים - הראיות - שצורפו ע"י הבעל לטענותיו.

וכך נכתב במיילים מספטמבר 2009:

"הפגישה עם [ר' ר'] הייתה אתמול מאד אופטימית לגבי "החיים" ומאד מציאותי לגבי הקשר ביני ובין [פלוני].

העובדת הן ש[פלוני] אינו יוזם פגישה עם [ר' ר'] ושכנראה אין הוא מתכוון לעבור תהליך עם עצמו. יש סבירות יותר מגבוהה ש[פלוני] גם לא ייזום גירושין כי באיזשהו מקום, יצר לעצמו אזור נוחות (אשה שמגדלת לו את הילדים, הוא יכול לעבוד כמה שהוא רוצה, וכביכול להיות איתה בקשר וכמובן... תמיד יכול לבוא אלי בטענת מבלי לקחת אחריות).

[ר' ר'] סבור (בצדק לדעתי) שיוזמה לטיפול צריכה לבוא מהאדם עצמו, ואין זה נכון מקצועית לפנות אליו או לשדל אותו. גם לי אין יותר כוונות להפציר בו בענין זה. [ר' ר'] ואני מבינים שאין טעם לקשר בינינו במצב כזה. כמן כן ברור שהילדים כן יהיו איתי בעת שנפרד. בין השאר כי אני לא סומכת על [פלוני] שיוכל לספק להם את התמיכה הרגשית לה הם זקוקים. אין פה הפתעה מבחינתי, ואין אכזבה לאור העובדה שלא היו לי ציפיות גבוהות. במובן מסוים יש אפילו הקלה - התמונה מתחילה להתבהר.

הפגישה עם [ר' ר'] לא היה כבדה, נהפוך הוא. מאד עניינית ומתובלת בהומור. אין לי ספק שליווי שלו בתהליך יקפיץ אותי כמה רמות בכל מובן שהוא.

באיזשהו מקום אני מרגישה שעכשיו אני באמת מתחילה לחיות את החיים ולא לידם, כמנהגי קודם. עכשיו זו תקופה של היערכות ובניית תשתית כלכלית. בינתיים לא משתפת את [פלוני] וכמובן לא את הילדים במסקנותיי. זהו לעכשיו.