חיוב אב בתשלום מזונות זמניים של שני ילדיו הקטינים

1.         בפני בקשה למזונות זמניים עבור שני קטינים:

מבקש מס' 1-     יליד 30.8.92.

מבקש מס' 2-     יליד 30.9.93.

2.         אם המבקשים והמשיב הינם זוג נשוי מאז 7.4.92 והם מתגוררים תחת קורת גג אחת. מהטענות עולה, כי המחסור לא היה מצוי בביתם וכיום המחלוקת בידי מי מצויים הכספים ומי בעל השליטה. אין ספק שעניין זה יתברר במהלך הדיונים, אך לא במסגרת הליך זה.

3.         כאמור, המדובר עתה בבקשה למזונות זמנים של המבקשים, שאין להם ולא כלום עם המחלוקת שבין הוריהם. אין ספק שקטינים אלה זכאים למזונות ויש לקבוע על מי מוטלת החובה וכמה.

4.         המבקשים מבקשים לחייב הנתבע במזונותיהם בשעור של 10,000 ש"ח לחודש וזאת בנוסף לתשלומים בגין אחזקת הדירה בה הם מתגוררים. המבקשים  מתגוררים עם הוריהם בדירה בבעלות ההורים ושעליה רובצת משכנתא בסך 1,175 ש"ח לחודש.

5.         המשיב טוען כי אין לחייבו במזונות המבקשים, מאחר ואין הוא עובד ומזה כשנתיים יושב ולומד ב"כולל" בהסכמתה של אם התובעים והאמצעים הכלכליים נתונים בידי אמם. לטענת הנתבע, אם המבקשים קיבלה על עצמה לזון את המשפחה, כאשר הוא יושב ב"אוהלה של תורה".

עוד טוען המשיב, כי מזונות זמניים הוא סעד זמני ככל סעד זמני אחר ומטרתו לשמור על מצב קיים ומאחר ומזה כשנתיים המצב הוא כפי שתואר לעיל, מימלא אין לשנות מצב זה כיום.

6.         כבר עתה יאמר, כי אמנם מדובר בסעד זמני, אולם מזונות זמניים הם מסוג הסעדים הזמניים המחוללים דווקא שינוי במצב הקיים.

7.         "מזונות זמניים מעצם טיבם ומהותם אמורים להטיל על החיוב במזונות חובת עשה, שלא הוטלה עד כה, מתוך מטרה להבטיח את קיומם של הזכאים למזונות עד לבירור המשפטי". ראה: ע"א 2398/97 אייל נגד אייל.

                          וכן ראה:  ע"א 324/88 אדר נגד אדר.

לאור זאת בית המשפט דוחה את טענת המשיב, כי אין מקום לחייבו בשלב זה במזונות זמניים.

לגופו של עניין:

8.         בני הזוג הינם יהודים. לפיכך חל לעניין חיוב המזונות בדין העבר על פי הוראות סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תש"ט 1959.     

מאחר ומדובר במזונות קטינים מתחת לגיל 15, חובת הנתבע במזונותיהם ההכרחיים היא חובה אבסולוטית כדי כיסוי צורכיהם ההכרחיים ואילו באשר למימון צרכיהם שהם מעבר לכך, רובצת החובה על שני ההורים מדין צדקה ביחס שווה להכנסותיהם.

            ראה:    ע"א 1375/93      אביטבול -נגד- אביטבול.

            ע"א 210/82       גלבר -נגד- גלבר.

            ע"א 591/81       פורטוגז -נגד- פורטוגז.

9.         החובה מדין צדקה כאמור, חלה על שני ההורים וחיובה של האם במזונות המבקשים תלוי ביכולתה ליתן צדקה.