חי נ' מדינת ישראל

החלטה

הבקשה וטיעוני הצדדים

לפניי בקשה לביטול הודעת איסור שימוש ברכב בו בוצעה עבירה של נהיגה בשכרות, עבירה מיום 14.6.14.

לטענת המבקש, הזהיר את ילדיו באופן כללי לבל ישתו וינהגו. בנוסף טען כי הרכב משמש אותו לצורכי עבודה והמשך איסור השימוש ברכב יפגע בפרנסתו כסוכן נדל"ן.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה המבקש אינו עומד בדרישות סעיף 57(ב)(ב) לפקודת התעבורה מאחר שלא הזהיר את בנו לבל ינהג בשכרות.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את המבקש ושקלתי טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הבקשה.

המבקש לא חלק על שאלת קיומן של ראיות לכאורה להוכחות עובדות כתב האישום.

מעדותו של המבקש עולה כי הזהיר ילדיו באופן כללי לבל ינהגו לאחר שתיית אלכוהול, אך במקרה זה לא הזהירו (עמ' 2 ש' 9 לפרוטוקול). גם בנו של המבקש העיד כי המבקש תמיד מזהירו לבל ישתה וינהג אך במקרה זה אביו רק נתן לו את המפתחות ולא אמר לו דבר (עמ' 2 ש' 21 לפרוטוקול).

מהאמור לעיל עולה, כי המבקש לא עשה כל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה, לא הזהיר את בנו לבל ישתה וינהג למרות שידע כי בכוונתו לבלות. בהתאם, לא עומדת לו אחת ההגנות הקבועות בסעיף 57ב.(ב) לפקודת התעבורה.

נהיגה בשכרות הינה עבירה חמורה ביותר והודעת איסור שימוש ברכב בו בוצע העבירה, הינה אחת הדרכים היעילות לשמירה על ציבור המשתמשים בדרך. יש בה כדי להרתיע נהגים מביצוע עבירות דומות וכן לחייב בעלי רכבים לפקח כנדרש על מי שעושה שימוש ברכבם.

בנוסף, לא מצאתי כי מתקיימות נסיבות אישיות חריגות המצדיקות את קיצור או ביטול הודעת איסור השימוש ברכב. ער אני לפגיעה האפשרית בסדר יומו הרגיל של המבקש, אך במקרה זה גובר האינטרס הציבורי על צורכי המבקש.

לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הקצין הפוסל ובהתאם אני דוחה את הבקשה.

להודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ט סיוון תשע"ד, 17 יוני 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: